אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל. קיימים הליכים שהמחוקק ראה בהם חשיבות מיוחדת, והגדירם בחוק כי הם ידונו בדלתיים סגורות, כלומר באופן שאינו פתוח לכלל הציבור.

כך לדוגמא, הליכים בענייני משפחה הם סגורים לקהל הרחב וכן בבית המשפט לנוער, אלא אם החליט בית המשפט אחרת. התכלית שעומדת מאחורי סגירת הדלתיים, היא לשמור על הקטינים צנעת הפרט וכיו"ב.

זאת ועוד, לפי חוק בתי המשפט, בית המשפט רשאי להורות כי עניין מסוים יידון בדלתיים סגורות, למשל במקרים הבאים:

שמירה על בטחון המדינה, מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, הגנה על המוסר, הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, הגנה על סוד מסחרי, כאשר הדיון בפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד וכיו"ב.

מעבר לעניין פומביות הדיון, יש היבט נוסף והוא הפומביות של הדיון, קרי הפרסום של הדיון הראיות וכיו"ב. מובן וברור, כי אסור לפרסם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.

אך האם אפשרי כי בית המשפט, במידה שראה בכך צורך, יורה על איסור פרסום בקשר לדיונים שהתנהלו בבתי המשפט בדלתיים פתוחות ? קרי הדיון התנהל בדלתיים  פתוחות, אך עדיין ייאסר פרסום של העולה מההליך, במקרה של רצון להגן על בטחון בעל דין, עד או אדם אחר שהוזכר בדיון, פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם וכיו"ב ? התשובה לכך היא חיובית, אולם צריך להגיש בקשה מנומקת בעניין, והחלטה המאשרת איסור הפרסום, נעשית במשורה ובדרך כלל מנומקת.

בכל מקרה מומלץ להיוועץ לפני או במהלך ניהול ההליכים, מה הם האינטרסים העומדים על הפרק ולחשוב כיצד לנהוג, ומומלץ להיוועץ עם עו"ד בעל ניסיון בתחום, שיכול להעריך את הסיכויים לצד הסיכונים, וליייעץ בעניין, אם וכיצד לנהוג.