השלכות משבר הקורונה על חיי המסחר : היבטים משפטיים ופרקטיים

השלכות משבר הקורונה על חיי המסחר : היבטים משפטיים ופרקטיים

עבודה מרחוק

ימים לא פשוטים עוברים על כל אחד ואחת מאיתנו, שיוצרים אי וודאות גדולה וחשש גדול לאור השלכות המשבר העולמי שמתרגש עלינו עקב התפרצות נגיף הקורונה, במישור הבריאותי בראש ובראשונה, אך המשבר הזה, מטלטל לא פחות את היציבות הכלכלית של חלק ניכר מהאוכלוסייה.

רבות נאמר נכתב ושודר על השלכות המשבר. אך מה שברור לכל, שמדובר במגיפה שהעולם המודרני טרם נתקל בה במאה שנים האחרונות, ואיש לא יודע להעריך בצורה רצינית אחראית ומבוססת, אם, איך ומתי הדברים יחזרו למסלולם.

פעולות ודברים שקודם נראו טריוויאליים ופשוטים, כמו לצאת החוצה, לבקר את סבא או סבתא, לרכוש מנת פלאפל בדוכן או בחנות מעבר לרחוב, ללחוץ יד למכר או לקוח, או אף לגשת לבנק ולהנפיק אישור כלשהוא או המחאה בנקאית, נראים רחוקים מאוד. המדובר בעולם אחר ומציאות שונה בתכלית ממה שהורגלנו.

השאלה שנשאלת, איך הדבר ישליך על הקיום וההתנהלות של כל אחד מאיתנו, ברמה האישית, הכלכלית, ומה נעשה עם התחייבויות ומחוייבויות ואף מימוש זכויות שעומדות לנו ?

הדבר נוגע ברובדים שונים של חיי המסחר, הן ברמה האישית והן ברמת העיסקית. בימים של טרום הצגת תוכנית כלכלית מגובשת וסיוע כן ואמיתי לעסקים (כמו מדיניות שאומצה במדינות מערביות כמו בלגיה, הולנד, ארה"ב ובריטניה) , האנדרלמוסיה ובעיקר האי וודאות שוררים בכל, ויש חשש כן ואמיתי למשק. הדבר מעלה סוגיות רבות ומורכבות.

כך למשל, האם שוכר שמתקשה לעמוד בתשלומי השכירות, יוכל לבקש התחשבות מבעל הדירה במצב בו איבד את מקור פרנסתו ? האם לבעל הנכס, יש יכולת כנה ואמיתית לנקוט פעולה משפטית ולפעול לפינויו מהנכס, במצב בו בתי המשט פועלים במתכונת חירום ? מעבר לכך, וברמה הפרקטית, האם לבעל הנכס, יש בכלל טעם או אינטרס להוציא דייר שלא מצליח לעמוד בתשלומים מהנכס ? מי יחליפו בדירה ויסכים לאותם תנאים ? אולי עדיף לגלות גמישות והתחשבות, אף אם בעל הנכס, זקוק לתקבולי שכר הדירה ?

מה לגבי מי שחתם על הסכם לרכישת נכס לפני שלושה חודשים, ועל מנת לקבל את הדירה צריך ליטול משכנתא ולהעביר את התשלום האחרון, אך מאחר והבנקים עובדים במתכונת מצומצמת ופוטר מעבודתו ללא הכנסה שוטפת, יש לו קושי לקבל אישור עקרוני מהבנק ובכלל להניע את התהליך ולרשום שיעבודים ולקבל את התשלום נשוא המשכנתא ? האם במקרה כזה, הוא עלול להיות חשוף להפרה יסודית של ההסכם, ולשאת בתשלום נוסף נשוא הפיצוי המוסכם שרשום בהסכם בסך של 10% ?

ברמה העיסקית, בעל מסעדה או כל עסק קימוענאי אחר, שנאלץ לסגור את העסק, ויש לו התחייבויות שוטפות לספקים והסכם שכירות, שטומן בחובו בנוסף לתשלום דמי השכירות גם תשלומי דמי ניהול, ארנונה ועוד, זאת בנוסף לתשלומי המיסים והביטוח לאומי, האם יכול להימנע מלפרוע המחאות או לעצור הוראות קבע, וזאת על מנת שלא להיקלע לסיחרור כלכלי ?

השאלות הן רבות, והתשובות הן חלקיות ולא ברורות.  בשלב זה, נראה שכל אחד נוקט בגישה של הישרדות ואין וודאות ברורה וחד משמעית, מה יהיה אם וכאשר, הדברים יתגלגלו לבתי משפט בהמשך בסוגיות של אי עמידה בהתחייבויות לנוכח המצב שהתרגש על כולנו במרץ 2020.

מחד גיסא, בהיבט המשפטי הטענה שהמצב שנוצר הינו כוח עליון שתוצאתו הינה בבחינת סיכול חוזה, מעוגן בסעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), שקובע שאם קיום החוזה הוא בלתי אפשרי, בנסיבות שלא ניתן היה לדעת או לחזות אותן מראש, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה או לפיצויים. הטענה כי התפרצות נגיף הקורונה בעולם והשלכותיו על המשק במדינת ישראל, אכן עולים כדי אירוע בלתי צפוי אשר פוגע בציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים להתקשרות, היא בהחלט סבירה ומתקבלת על הדעת.

מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון שטענת נסיבות סיכול ההסכם, עלולות להתנגש עם הוראות סעיף 39 לחוק החוזים, ועיקרון העל של דיני החוזים הרשום שם, הוא חובת תום הלב. כך למשל, בנסיבות בהן צד להסכם מנסה להשתמש באמתלא של התפרצות הנגיף כעילה להתחמק מקיום הסכם, ללא בסיס עובדתי או הגיוני, עלול הוא להיחשף לסעד של אכיפת הסכם ופיצויים ברף הגבוה.

כך או כך, יש לקחת בחשבון כי גם במקרה של עילה מוצדקת כהתפרצות נגיף הקורונה, לאי קיום דווקני של הוראות ההסכם, שעלול אף חלילה להסתיים בהפרת החוזה בצורה יסודית, סעיף 18 (ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בהחלט מוקנית לבית המשפט סמכות ובסיס לחייב את המפר בפיצוי הנפגע בגין הוצאותיו הסבירות לשם קיום החוזה, בכל זאת. כך שלא בטוח שהמפר, ייצא באמת, פטור בלא כלום.

מובן שהסיטואציה הינה מורכבת ולא ממש דומה לשום סיטואציה אחרת שנתקלנו בה מאז קום המדינה. ייתכן שהשלכות המשבר יוסדרו בכלל  בצורה מערכתית באמצעות חקיקה או תקנות, ומובן שהרבה תלוי גם במעטפת הסיוע הכלכלי שתעמוד לרשות מגזר העצמאיים והשכירים במשק.

כך או כך, מובן שמוטב יהיה להתייעץ עם עורך דין לפני נקיטת צעדים, כדי להבין את הסיכוי מול הסיכון והשלכות הצעדים, בטרם הנקיטה באותם צעדים שעומדים על הפרק.

על זאת ועוד, נשמח לעמוד לרשותכם, כשהעניין יהיה רלוונטי עבורך.

 

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 

 

אין לעשות שימוש ו/או להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או לחלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן