עניין זה בא לידי ביטוי ב- ע"א 239/79 גלבורט נ' הממונה על המרשם:
"כל גריעה מן הרכוש המשותף חייבת להיות מפורשת וברורה ואין מפרשים אותה בהרחבה אלא בדווקנות ובדיוק ואין לנהוג בפרשנות מקילה ובהסקת מסקנות מכללא בכל הנוגע להגדרת תחומי השיתוף מחד גיסא, ותחומי הפרט, מאידך גיסא. הווה אומר, המבקש ליטול חלק מן הרכוש המשותף, זקוק כאמור להסכמת כל בעלי הדירות ולא יראוהו כזכאי לבעלות בחלק מן הרכוש המשותף, אלא אם נאמרו הדברים מפורשות וברורות…"
"… אין לשלול בעלותם של יתר בעלי הדירות ברכוש המשותף רק על ידי פרשנות בדרך ההיקש או על ידי הנחה בדבר קיום הסכמה מכללא כביכול, העולה כאילו מן ההסכמה להעברת חלק אחר מן הרכוש המשותף…."
בע"א 310/64 אחים גולדשטיין בע"מ ואח' נ' יעקב ואח', שבו נדון מקרה שחברה קבלנית (המערערת הראשונה) רצתה להוציא חלקים מהרכוש המשותף ולהשאירם ברשותה, נקבע על-ידי השופט ברנזון:
"רצתה המערערת הראשונה לצמצם את היקפו של הרכוש המשותף מכפי שהוא מוגדר בחוק, היה עליה להבהיר זאת בחוזים שעשתה עם רוכשי הדירות בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים" (שם, בעמ' 77).
יתרה מכך, בפס"ד שנדון לאחרונה והוכרע (בנובמבר 2014) מפי כב' השופט אטגי בבימ"ש המחוזי בת"א במסגרת ה"פ 21919-09-12 קרשין ואח' נ' זילברמן ואח', ועודנו הדברים מכוח עיקרון קל וחומר.
שם נדונה סוגיה דומה כששם הזכויות ב"גג" המקורי היו מוצמדות לאחד מבעלי הזכויות באופן בלעדי ונדונה השאלה מה דינן של הזכויות שנוצרו על תוספת הבנייה החדשה ? גם שם הוכרע כי הזכויות בגג ה"חדש" שנוצר, שייכות לכלל בעלי הזכויות בדירות בבית המשותף, אף כי ברור היה כי הגג המקורי אינו חלק מהרכוש המשותף.
לאור האמור, מומלץ בטרם עושים עסקה במקרקעין ומצמידים זכויות בנייה כאלה ואחרות ליחידה מסוימת, לפנות לעורך דין בעל ניסיון, על מנת שיוודא עיגון רישום הזכויות בצורה מיטבית התואמת את מה שהוסכם בין הצדדים, תוך התייחסות לסיטואציה בה תמומשנה הזכויות, ולשאלה במקרה כאמור למי תוצמדנה הזכויות החדשות שתיווצרנה, אם וכאשר.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.