מורה נבוכים: נושא משרה בחברה

מורה נבוכים: נושא משרה בחברה

מחיר למשתכן

יש הרבה אי הבנה וטשטוש, מי נחשב לפי הדין כ"נושא משרה" בחברה. יש כאלה המייחסים לכך משמעות מועטה ויש כאלה שרואים בכך חותם למעמד. אולם, ככל דבר אחר בחיים, הזכויות שטמונות בהגדרת תפקיד, גם מלוות בחובות, ויש לשים לב לדברים מראש ולא להפנימם בדיעבד …
נושא משרה מעצם טיבו ומהותו, הינו איש שהינו בעל השפעה בחברה. לפי חוק החברות, תשנ"ט -1999, במסגרת הגדרה של "נושא משרה" ניתן לכלול את הדירקטורים, המנכ"ל, הסמנכ"לים וכל מנהל אחר הכפוף ישירות למנכ"ל החברה.
הדין מייחס לבעלי תפקיד כאמור, חשיבות רבה, ומחייב אותם לפעול תוך שמירת אמונים לחברה, ובכלל זה לפעול בהיעדר ניגוד עניינים, כדוגמת העדפת האינטרס האישי שלהם על פני טובת החברה, דבר שמאפשר לעיתים לחברה עצמה, לתבוע את נושא המשרה שלה, על כל המשתמע מכך.
הבסיס לכך טמון בהוראות סעיף 252 לחוק החברות, שמייחסות ומכילות על נושא המשרה את ההתחייבות לפעול תחת "חובת זהירות", כלפי החברה. זהו מונח עמום שדורש מנושא המשרה לפעול כנושא משרה "סביר", וזאת לאחר הפעלת "שיקול דעת עיסקי". המשמעות של זה, שלא כל טעות שהסבה נזק לחברה, בהכרח תתבטא בעילת תביעה כנגד אותו נושא משרה. העניין שהדברים נבחנים בדיעבד, וכל עוד נושא המשרה יוכל להוכיח שקיבל החלטה לגיטימית תוך ניהול תהליך מובנה ראוי ומקובל של קבלת החלטות, הכולל היוועצות (עדיף כתובה) עם איש מקצוע או מומחה בתחום במקרים המתאימים, טרם קבלת ההחלטה, הרי שגם אם התוצאה של ההחלטה או המעשה שיצא תחת ידי "נושא המשרה", מבחינה החברה, אינה טובה (כלכלית, תדמיתית ועוד), סביר להניח שבראי הדין והפסיקה, הוא יהיה פטור מאחריות, במקרה כאמור.

מצד שני, חשוב להבין, כי ברגע שיהיה ניתן להוכיח שההחלטה התקבלה לא בצורה מקצועית, בחיפזון או ברשלנות, והיתה נגועה בשיקולים זרים או ניגוד אינטרסים (למשל, מתן אשראי ללא בטחונות לאדם מקורב או עיסקה במחיר הפסדי עם קרוב משפחה ועוד), נטל הראייה מבחינת נושא המשרה, יהיה כבד יותר, ובתי המשפט עלולים להתערב בדברים בדיעבד ולהשית אחריות על אותו נושא משרה.

רובד נוסף לאחריות שחלה על נושא משרה, נזכר בסעיף 254 לחוק החברות הדן ב"חובת האמונים" נושא המשרה כלפי החברה. הדרישה בחובה זו, מגלמת את החובה לפעול לטובת החברה ולקדם את ענייניה ללא תנאי, ובמקרה של ניגוד אינטרסים אישיים, להעדיף את טובת החברה, קרי להתפטר או לא לבצע את הפעולה או ההחלטה. מעבר לכך, על נושא המשרה להתריע ולהודיע מראש על ניגוד העניינים שקיים או שעלול להיווצר, מראש ולא בדיעבד.
הפרה של חובה זו, הינה משמעותית הן במישור היחסים של נושא המשרה עם החברה, והן מול צדדים שלישיים.
במישור היחסים מול החברה, הפרת חובה זו, כמוה כהפרת הסכם מול החברה, שמקנה לחברה עילת תביעה.
לגבי צדדים שלישיים הפרת חובה זו, יכולה להוביל במקרים המתאימים (במיוחד כשמדובר בצד שלישי שידע או היה צריך לדעת על הפרת חובת האמונים) אף לביטול הפעולות או ההסכמים שביצע אותו נושא חברה בשם החברה מול אותו צד שלישי, ואף למקנה לחברה עילת תביעה כנגד אותו צד שלישי, קרי קבלת פיצוי כספי של ממש.

בהקשר זה, יש רבים שאינם מבחינים בין חבות אמונים לחובת זהירות, ובהחלט יש הרואים בכך (ובצדק), שני צדדים של אותו המטבע … כך או כך, מובן וברור, כי שתי חבות אלה נובעות מתפיסת היסוד, לפיה מטרת החברה היא השאת הרווחים לבעלי מניותיה.

האחריות האישית הכבדה שמקפלת בתוכה את 2 חובות אלה, לפעמים יוצרת רתיעה של אנשים מלשמש דירקטורים, ואחד הפתרונות לכך, הינה הכנסת סעיף של ביטוח ושיפוי עבור נושא המשרה בגין פעילותו במסגרת תפקידו. החיסרון בכך כי המדובר בעלויות כבדות לחברה, ומצד שני, ברגע האמת, עלולים לגלות כי הביטוח לא מכסה מעשים אלה … למעשה, לפי החוק, לא ניתן לשפות, לבטח או לפטור, נושא משרה בגין הפרה בכוונה או בפזיזות של חובת הזהירות המוטלת עליו. מעבר לכך, החוק אינו מתיר פטור מחובת הזהירות בעת ביצוע חלוקת דיבידנדים. הנה כי כן, הביטוח יכול להעניק מענה רק למצב של הפרה תמת לב של חובת האמונים וככל שהדבר אינו פוגע בטובתה של החברה.

הדרך הנכונה להימנע מחבויות כאמור, היא שימוש מושכל ותכוף במנגנונים שמעניק חוק החברות לאישור עיסקה עם בעל עניין או עסקאות של החברה שמקדמות טובתם האישית של נשואי המשרה על חשבון החברה. כך למשל, יש להקפיד בעסקאות כאלה (כמו קביעת תנאי העסקה של נושא המשרה בחברה או התקשרות עיסקית עם גורם קשור לנושא המשרה) , לקבל את אישורו המוקדם של דירקטוריון החברה, תוך ניטרול הקולות "הנגועים", קרי הדירקטורים שעלולה להיות מיוחסת להם נגיעה אישית לעניין הועמד על הפרק. היה ונוצר מצב ורוב הדירקטורים "נגועים" בניגוד עניינים, יש להעביר את ההחלטה והאישור לכלל בעלי המניות קרי לאסיפה הכללית. מובן שבחברה פרטית ועם מעט בעלי מניות, האמור לעיל הוא הרבה יותר קשה ומורכב (ומצד שני, פחות נאכף …).

מהניסיון הרב שלנו, ההמלצה שלנו, הינה כי בכל מקרה של ספק, יש להקפיד קלה כחמור, וכשיש ספק, אין ספק … פשוט להיוועץ עם גורם מנוסה ובמקרים המתאימים אף לקבל חוות דעת כתובת לדברים, מראש ולא חלילה בדיעבד …

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן