במצב דברים זה, עוסק סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 הקובע:
"התנהל עניין מענינייה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרת קיפוח המיעוט או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה מניות ממניותיה."
מהי התנהגות "מקפחת"?
התנהגות מקפחת יכולה ללבוש צורות רבות, החל מקביעת תנאי שכר, החלטה על חלוקה או אי חלוקת דיבידינד, תנאי התקשרות עם ספקים מסויימים ובכלל כאו מצב בו בעל מניות אחד לא מאפשר לבעל המניות האחר לנהל את ענייני החברה ופוגע בציפייה הלגיטימית שלו לניהול משותף וכיו"ב (רע"א 9646/04 חסקי נ' מיכלסון).
בהקשר זה, יש לקחת בחשבון כדי לבסס טענה של פגיעה בציפייה לגיטימית יש להראות ראיות עובדתיות חזקות (ע"א 6041/15 האמה נ' מולר). גם מצב של אי יכולת לקבל החלטות אופרטיביות ולהשפיע על ההחלטות בחרה, או בעיקר מצב של "מבוי סתום" (dead lock) הינו יכול להוות אמת מידה שתצביע על מקום למתן סעד של הפרדת כוחות בחברת מעטים.
"מיעוט" ?!
על פניו, כל בעל מניות יכול להגיש תביעת בעילה של "קיפוח המיעוט, אך נשאלת השאלה האם מדובר בחברה עם מעט בעלי מניות, או אף מצב בו החברה מוחזקת בידי שני בעלי מניות בלבד כשכל אחד מהם הינו בעל 50% ממניות החברה, יכול אחד מהם לפנות לבימ"ש ולטעון לפי לשון ס' 191 לחוק החברות לעילה של "קיפוח המיעוט" ?
בע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, עסק במקרה של אובדן אמון קשה בין הצדדים, ונדונה השאלה האם בחברת מעטים אכן ניתן לגזור מס' 191 לחוק החברות (קיפוח המיעוט) סעד של היפרדות.
בימ"ש שם מפי כבוד השופטת דפנה ארז, השיב לשאלה זו בחיוב, וטען כי אובדן אמון יוצר מעצמו חזקה של קיפוח.
די שבחברת מעטים נוצר משבר אמון כדי להעניק סעד היפרדות, מכוח סע' 191 לחוק החברות.
בהקשר זה, חשוב לזכור ולהזכיר כי לא כל מקרה שבו בעל מניות בחברה חש מקופח או שעמדתו לא מתקבלת, יכול הוא לבוא לטעון ל"קיפוח המיעוט", במובן של עושק המיעוט. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות.
מגמת הפסיקה אף בחברה פרטית, כדוגמת חברת מעטים/עסק משפחתי וכיו"ב, לבחון את ציפיותיו של בעל המניות בדבר נטילת חלק פעיל בניהול העסק כציפייה לגיטימית.
היה והחברה נמצאת בשיתוק וכל ניסיון להוביל מהלך בחברה נתקל במבוי סתום והתנגדות של בעל/י המניות הנוסף/ים, מונע את המשך ניהולה התקין של החברה, אין מנוס מלקרוא להתערבות בימ"ש בהענקת סעד להסרת הקיפוח או מניעת עושק המיעוט.
התערבות בימ"ש יכולה להסתיים אף בכפיית הליך של היפרדות באמצעות מכירת מניות כפוייה: או באמצעות מנגנון של התמחרות פנימית בין בעלי המניות (כך שמי שהחברה "שווה" לו יותר, ישלם לצד השני סכום גבוה יותר), ובמקרים מסויימים, תלוי במצבה הכלכלי של החברה ורצון הצדדים, בימ"ש יוביל מהלך למכירת החברה לצד שלישי למרבה במחיר, והכל בשם עושק או קיפוח המיעוט.