סעד להסרת קיפוח המיעוט אכן מוקנה רק למיעוט?

סעד להסרת קיפוח המיעוט אכן מוקנה רק למיעוט?

מירוץ זכויות

הנחת המוצא הינה כי חברה מתנהלת על פי החלטת הרוב. על פניו אין ספק, כי בעלי מניות הרוב זכאים ליהנות משליטתם בחברה ומיכולתם לנווט את מהלכיה.

יתרה מכך, ליכולת להוביל מהלכים בחברה יש ערך בפני עצמו, ורכישת מניות שמאפשרות לרוכש לקבל את מושכות החברה לידיו לטעמים טומנת בחובה תשלום "פרמיית שליטה".
אולם, כוח הרוב, אינו משול להפקרות. שיכרון הכוח, עלול להביא לניצול החברה בידי בעלי הרוב על חשבון בעלי-מניות המיעוט, עד כדי "עושק המיעוט".
במצב דברים זה, עוסק סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 הקובע:
"התנהל עניין מענינייה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרת קיפוח המיעוט או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה מניות ממניותיה."

מהי התנהגות "מקפחת"?

התנהגות מקפחת יכולה ללבוש צורות רבות, החל מקביעת תנאי שכר, החלטה על חלוקה או אי חלוקת דיבידינד, תנאי התקשרות עם ספקים מסויימים ובכלל כאו מצב בו בעל מניות אחד לא מאפשר לבעל המניות האחר לנהל את ענייני החברה ופוגע בציפייה הלגיטימית שלו לניהול משותף וכיו"ב (רע"א 9646/04 חסקי נ' מיכלסון).

בהקשר זה, יש לקחת בחשבון כדי לבסס טענה של פגיעה בציפייה לגיטימית יש להראות ראיות עובדתיות חזקות (ע"א 6041/15 האמה נ' מולר). גם מצב של אי יכולת לקבל החלטות אופרטיביות ולהשפיע על ההחלטות בחרה, או בעיקר מצב של "מבוי סתום" (dead lock) הינו יכול להוות אמת מידה שתצביע על מקום למתן סעד של הפרדת כוחות בחברת מעטים.

"מיעוט" ?!

על פניו, כל בעל מניות יכול להגיש תביעת בעילה של "קיפוח המיעוט, אך נשאלת השאלה האם מדובר בחברה עם מעט בעלי מניות, או אף מצב בו החברה מוחזקת בידי שני בעלי מניות בלבד כשכל אחד מהם הינו בעל 50% ממניות החברה, יכול אחד מהם לפנות לבימ"ש ולטעון לפי לשון ס' 191 לחוק החברות לעילה של "קיפוח המיעוט" ?
בע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, עסק במקרה של אובדן אמון קשה בין הצדדים, ונדונה השאלה האם בחברת מעטים אכן ניתן לגזור מס' 191 לחוק החברות (קיפוח המיעוט) סעד של היפרדות.
בימ"ש שם מפי כבוד השופטת דפנה ארז, השיב לשאלה זו בחיוב, וטען כי אובדן אמון יוצר מעצמו חזקה של קיפוח.
די שבחברת מעטים נוצר משבר אמון כדי להעניק סעד היפרדות, מכוח סע' 191 לחוק החברות.

בהקשר זה, חשוב לזכור ולהזכיר כי לא כל מקרה שבו בעל מניות בחברה חש מקופח או שעמדתו לא מתקבלת, יכול הוא לבוא לטעון ל"קיפוח המיעוט", במובן של עושק המיעוט. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות.

מגמת הפסיקה אף בחברה פרטית, כדוגמת חברת מעטים/עסק משפחתי וכיו"ב, לבחון את ציפיותיו של בעל המניות בדבר נטילת חלק פעיל בניהול העסק כציפייה לגיטימית.
היה והחברה נמצאת בשיתוק וכל ניסיון להוביל מהלך בחברה נתקל במבוי סתום והתנגדות של בעל/י המניות הנוסף/ים, מונע את המשך ניהולה התקין של החברה, אין מנוס מלקרוא להתערבות בימ"ש בהענקת סעד להסרת הקיפוח או מניעת עושק המיעוט.

התערבות בימ"ש יכולה להסתיים אף בכפיית הליך של היפרדות באמצעות מכירת מניות כפוייה: או באמצעות מנגנון של התמחרות פנימית בין בעלי המניות (כך שמי שהחברה "שווה" לו יותר, ישלם לצד השני סכום גבוה יותר), ובמקרים מסויימים, תלוי במצבה הכלכלי של החברה ורצון הצדדים, בימ"ש יוביל מהלך למכירת החברה לצד שלישי למרבה במחיר, והכל בשם עושק או קיפוח המיעוט.

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן