לכן, השאלה הנשאלת היא: איך באה לידי ביטוי ההגנה המשפטית על רוכשי דירות בחוק?

חברת חפציבה שבשעתו היתה מעורבת בפרויקטים רבים של בנייה חדשה בישראל, התרסקה כלכלית בשנת 2007. רוכשי הדירות שקנו דירה מחפציבה מצאו את עצמם ללא הדירות שקנו, וללא בטוחה מתאימה שתבטיח את הכספים שהשקיעו.

בעקבות פרשה זו המחוקק רצה להגן על רוכשי דירות במקרה בו הקבלן יפשוט את הרגל, ובשנות השבעים תיקן את חוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה – 1974 (להלן: "חוק המכר"). המחוקק קבע מספר עקרונות חשובים להבטחת כספם של רוכשי דירות.

לדוגמא:

1. התיקון לחוק המכר קובע, כי לקבלן / יזם אסור לקבל סכום העולה על 7% ממחיר הדירה מבלי שהקבלן יבטיח את כספי הקונה, באמצעות אחת מן הבטוחות הבאות: ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח, משכון או הערת אזהרה (הערת אזהרה – כאשר אין זכות קודמת נוגדת כגון שיעבוד או הערת אזהרה קודמת).
2. היזם / הקבלן חייב ליידע את הקונה בכתב על זכויותיו לקבל בטוחה להבטחת כספיו.
3. הקבלן / היזם חייב בתוך 40 ימים למסור לממונה פרטים לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט שלו. הוא צריך לפרט את דרכי התקשרות עמו, פרטי הקונה, פרטי הדירה שנרכשה ואיזו בטוחה ניתנה לקונה להבטחת כספיו של האחרון.

תפקיד לא פחות חשוב במערכת הזו, הוא האחראי לאכיפתו של חוק המכר. מי שנקבע לפקח על הוראות חוק המכר ולאכיפתו כאמור, הוא הממונה מטעם משרד הבינוי והשיכון.

הממונה רשאי להטיל סנקציות כספיות על קבלנים שהפרו את החוק, למשל במקרים בהם לא סיפקו בטוחה להבטחת כספי הקונה, לא דיווחו בזמן לממונה על מכירת הדירה, קיבלו סכום העולה על 7% ממחיר הדירה מבלי להעניק בטוחה לכספי הקונה וכיו"ב.

לאור הסכנות בביצוע עסקת רכישה של דירה מקבלן / יזם, מומלץ לפנות לעורך דין בעל רקע וניסיון מוכח בעסקאות כאלו והכל כדי להימנע ממצב בו הקונה מסכן את כספו ומעמיד את עצמו בסכנות שניתן להימנע מהן באמצעות קבלת יעוץ משפטי מתאים.

אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל עוד פרטים בנושא.