משכך, ההתקשרות המשפטית בתחום הזה, לרוב מבוססת על הכתבת תנאים מצד הרשת, שמקפידה בקנאות לשמור על הדרישות, כמו גם, אינטרסים שלה.

בדרך כלל, ההסכמי התקשרות יוצרים מאזן ששומר על פערי הכוחות שבין הרשת ה"מזכה" והזכיין, כך שבכל רגע נתון, הרשת יכולה למעשה, ליטול לעצמה את המושכות, להביא לסיום הסכם הזיכיון וניהול העסק באופן עצמאי, וזאת מטעמים מובנים וברורים. מובן שיש להדגיש ולהבהיר, כי אין המדובר, בעניינים שרירותיים גרידא, והרשת לא יכולה מטעמי סרק או חסרי בסיס או הגיון, לנהוג באופן שרירותי ול"סלק" הלכה למעשה את הזכיין מהעסק שמפעיל תחת השם והמוניטין של הרשת, אך אין ספק כי הכוח מצוי בצורה ברורה ומובהקת בידי הרשת.
כך, בין היתר, הרשת על מנת לשמר את כוחה, מקפידה בהסכם הזיכיון לכלול הוראות ומנגנונים המאפשרים לה בכל מקרה של הפרה יסודית של ההסכם, להודיע על ביטול ההסכם, ומאותו רגע, על פניו לנקוט צעדים על מנת להיכנס בנעלי הזכיין לכל דבר ועניין, לרבות היותה שוכרת של הנכס בו פועל העסק במקום הזכיין, וכן מקפידה לכלול הוראות מגבילות על הזכיין שמהותן אי תחרות, כך שהזכיין יהיה מנוע מלהפעיל עסק בתחום, עם ביטול הסכם הזיכיון …
מובן שלדברים משמעות אדירה, מבחינת הזכיין והוא מצוי בעמדת נחיתות מובהקת מול הרשת.
אולם, נראה שלאחרונה (באוגוסט 2018) בית המשפט, הביע עמדה בסוגיה שמהותה יצירת יותר איזון בין הצדדים.
המדובר בעניין שנדון בפני בית המשפט המחוזי בלוד (מחוז מרכז) במסגרת מחלוקת שנתגלעה בין מספר זכיינים ברשת של מזון וציוד לבעלי חיים לבין הרשת. העניין נדון בפני סגן הנשיא, השופט יעקב שינמן, במסגרת ת"א 23759-07-13 ברנע ואח' נ' פט ביי ישראל בע"מ ואח'.
במסגרת ההליך שם, טענו הזכיינים כי הרשת הפרה את הסכם הזכיינות ולכן לשיטתם הם היו רשאים לבטלו, בעוד שהרשת טענה כי בביטול ההסכם על ידי הזכיינים, האחרונים הפרו את ההסכם כלפיה, והגישה תביעה שכנגד, ודרשה סעדים כספיים ולמעשה אכיפת סעיף אי התחרות כך שהזכיינים לא יוכלו להמשיך ולפעול בחנויות ששכרו, שלא תחת הרשת.
במסגרת שלל טענות הזכיינים שהועלו על ידם, טענו האחרונים בין היתר, כי הסכם הזכיינות מהווה חוזה אחיד בעל תניות מקפחות הסותרות את תקנת הציבור, ולכן תניות אלה בטלות ומבוטלות.
מבלי להיכנס להפרות הנקודתיות להן טענו הצדדים במקרה האמור, והכרעת בית המשפט במחלוקות שניטשו בין הצדדים כאמור, המעניין ביותר, היא הכרעת בית המשפט לפיה, על אף כי בית המשפט קיבל במידה רבה את עמדת הרשת ולא את עמדת הזכיינים, בנוגע למחלוקות בין הצדדים, הרי שעדיין בחר לקבל את טענת הזכיינים בדבר היות הסכם הזיכיון, חוזה אחיד עם תניות מקפחות שהקנו לרשת יתרון בלתי מידתי בנושא של מנגנון ההיפרדות שניתן לזכיינים ובנושא של הגבלת התחרות.
משכך, על אף האמור בהסכם הזיכיון לעניין זה, בית המשפט התיר לזכיינים להמשיך ולהשתמש בחנויות שפעלו בעבר תחת שמה של הרשת כחנויות, שלא במסגרת הרשת ובנפרד מהסכמי הזיכיון.

אנו סבורים כי פסק הדין האמור, מהווה אמת מידה חשובה לשינוי בהלך הרוח בתחום ויכול ויהווה שינוי משמעותי בהנחות הבסיס והמאזן בין הצדדים.
יש להתייחס לשינוי הזה בכובד ראש, ולראות ולבחון את הדברים לאורך זמן, כדי לדעת אם המדובר בהכרעה נקודתית בנסיבות ספציפיות או שמא, מדובר בשינוי מגמה.
כך או כך, ברור מפסק הדין הזה, דבר שהיה ידוע עוד קודם לכן גם בתחומים אחרים: לא כל הוראה חוזית, תוכל להיאכף, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו. לכן, מומלץ כי במקרה של מחלוקת או אי בהירות במסגרת מערכת היחסים שבין זכיין לרשת, לפנות לעורך דין שיש לו רקע וניסיון מתאים, כדי שיוכל לבחון ולהעריך את הנסיבות הקיימות, וההשלכות הצפויות בכל מקרה של נקיטת צעד חד צדדי, תוך הערכת הסיכויים והסיכונים שבכל מהלך.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עורך דין טל רכניץ (LL.M, MBA) הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין ונוטריון" העוסק בתחום המשפט המסחרי, נדל"ן, וליטיגציה מסחרית, www.rk-law.co.il
אין לעשות שימוש ו/או להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או לחלקו ללא אישור.
אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.