תרחיש ראשון: הילדים עובדים בעסק, אך לא כולם

במקרים רבים, אחד או יותר מהילדים משתלב בעסק עם השנים. לעיתים מדובר בשותפות מלאה שממשיכה את דרכו של ההורה, ולעיתים מדובר בתפקידים זוטרים יותר. כאן עולה השאלה: מה יקרה ביום שאחרי?

האתגר: הבחנה בין "יורש" ל"שותף"

כאשר אחד הילדים פעיל בעסק ומסייע בצמיחתו, הוא לרוב תורם גם במישור הכלכלי וגם האסטרטגי. אך האם נכון לצפות שהוא "יקבל" חלק שווה בעסק כמו אחיו שאינם מעורבים בו כלל?

מבחינה משפטית, יש דרכים להבחין בין בעלות לבין הזכות לפירות. לדוגמה, אפשר להקים מבנה שבו כל הילדים שותפים בבעלות – אך רק הילד הפעיל זכאי לרווחים עודפים, לניהול ולמינויים מקצועיים. ניתן גם להעניק לו אופציות לרכישת מניות בעתיד, או לתגמל אותו על תרומתו באמצעות מנגנונים של תגמול משתנה, מענקי נאמנות ועוד.

הפתרון: הסכם שותפות פנים משפחתי

הסכם שותפות ברור, יוכל למנוע סכסוכים עתידיים. כדאי לעגן בו סוגיות כגון: מי יקבל זכות ניהול? כיצד ייקבע תגמול? האם ניתן למכור את החלק לצד שלישי? איך פועלים במקרה של פרישה/מוות של אחד ההורים או הילדים?

תרחיש שני: הילדים אינם מעוניינים בעסק

במקרים רבים, אף אחד מהילדים לא מעוניין להמשיך את העסק, לא מבחינת הקריירה, ולא מבחינת עניין אישי. דווקא כאן קיים סיכון משמעותי: ההורים ממשיכים להפעיל את העסק כרגיל, ולעיתים מתעלמים מהצורך במנגנון העברה מסודר או במכירה הדרגתית.

האתגר: ניהול העסק בגיל מבוגר – והיעדר תוכנית יציאה

עם השנים, עשויה להתעורר שחיקה, קושי בניהול, ואפילו הידרדרות ברווחיות העסק, דווקא בשל חוסר בתכנון עתידי. ההורים לעיתים חשים שאין להם תחליף, אך בפועל, כל עיכוב בהעברת השרביט עלול לפגוע בערך העסק, במוניטין, וביכולת להפיק ממנו רווח עתידי.

הפתרון: מכירה הדרגתית (או מיידית) של זכויות ההורים בעסק בעודם בחיים

מכירה מסודרת, חלקית או מלאה, עדיפה תמיד על פני חיסול או העברת נכסים לא מתוכננת לאחר הפטירה. מכירה כזו יכולה להיות לצד שלישי, לשותף קיים, או אפילו לעובדים נאמנים. לעיתים ניתן לבנות מנגנון של “Earn Out”, שבו המוכר ממשיך להיות פעיל בעסק מספר שנים, תוך שהוא מעביר בהדרגה את הסמכויות. במקרים מסוימים, ניתן להותיר אחזקה חלקית אצל המשפחה, תוך שמירה על תזרים פאסיבי למשך מספר שנים.

תרחיש שלישי: הילדים רוצים אך לא מתאימים

אחת הסיטואציות הקשות ביותר היא זו שבה הילדים מעוניינים להמשיך את ניהול העסק, אך ההורים מבינים שאין להם את הכישורים, האופי או האחריות הדרושה. כאן מתחילים קונפליקטים רגשיים עמוקים במיוחד, שעלולים לפגוע הן בעסק והן בקשרי המשפחה.

האתגר: ניהול סיכונים משפחתי

העברת עסק לידיים שאינן מתאימות עלולה להוביל לכישלון עסקי, להפסדים כספיים, ולעיתים אף לחורבן הקשרים המשפחתיים. מצד שני, סירוב מצד ההורים להעביר את העסק עלול לגרום לתחושת ניכור או עלבון.

הפתרון: שילוב בין ניהול מקצועי לבין בעלות משפחתית

במקרים כאלה, ניתן לשקול למנות מנהל חיצוני לעסק, כאשר הבעלות תישאר במשפחה. לחלופין, אפשר ללוות את הילד הפעיל לאורך תקופת הכשרה, תוך מעקב משפטי ומנגנון שיאפשר להעריך את ביצועיו באופן אובייקטיבי, ולפעול בהתאם לתוצאה.

שאלות שכדאי לשאול היום כדי למנוע בעיות מחר

בין אם מדובר בעסק קטן ובין אם בחברה משפחתית ענפה, הנה שאלות שכל משפחה צריכה לשאול את עצמה:

• האם מישהו מהילדים מועמד טבעי להמשיך את העסק?
• האם הילדים האחרים יקבלו פיצוי על כך שאינם שותפים?
• האם כדאי לבצע העברה הדרגתית של מניות או דווקא מכירה לצד ג'?
• האם יש תוכנית חירום במקרה של מחלה או מוות פתאומי של אחד ההורים?
• האם יש הסכמות ברורות לגבי זכויות ניהול, דיבידנדים, וירושה?

ליווי משפטי: מפתח לשקט נפשי ולשמירה על אחדות המשפחה

תכנון משפטי נכון מאפשר להורים לקבל החלטות שקולות ולא מתוך לחץ של זמן או מצב בריאותי. הוא גם מאפשר לילדים לדעת לאן פניהם מועדות, להיערך בהתאם, ולשמר את הקשרים המשפחתיים גם כשהכסף, הניהול והבעלות על הפרק.

הליווי המשפטי כולל בין היתר:

• הקמת מבני אחזקה מתאימים (כגון חברה בע”מ, נאמנות, שותפות מוגבלת)
• עריכת הסכמים בין בני משפחה
• כתיבת צוואות והוראות מותנות
• ייעוץ מס על דרכי העברה/מכירה
• ליווי עסקאות מול רוכשים פוטנציאליים או שותפים קיימים

לסיכום: תכנון עכשיו מאפשר שקט נפשי מחר

עסק משפחתי אינו רק מקור הכנסה, אלא לרוב הוא גם סמל משפחתי, זיכרון, מפעל חיים. כדי לשמר אותו, או לממש אותו בצורה הטובה ביותר, יש לקבל החלטות בזמן, ולתכנן את הצעדים המשפטיים והכלכליים מבעוד מועד.

לקריאה נוספת בעניין תכנון העברת הרכוש לדור הבא.

לקריאה נוספת בעניין צוואות הדדיות.