בשלב בקשת האישור יש צורך להגדיר את "קבוצת הנפגעים". הגדרת קבוצה הומוגנית הינה שאלה מהותית שאין להקל בה ראש שכן הגדרה לא נכונה או מדוייקת יכולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות רבות. ס' 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי כאשר בית המשפט מאשר תובענה ייצוגית, עליו להגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה. בנוסף, נדרש להגדיר את הנזק שנגרם לכל חברי הקבוצה, קיומו של קשר סיבתי לכאורי ועוד.

עניין חשיבות הגדרת הקבוצה בא לידי ביטוי ביתר שאת בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, שם נקבע כי בכדי שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת "איסור ההטעיה" (סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן), יש צורך להראות כי העוסק הפר את החובה שב"איסור ההטעיה", בנוסף, עליו להוכיח כי נפגע הוא מהפרת החובה וכן שקיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן, לבין הפגיעה.

בפרשת שטנדל בית המשפט העליון הבהיר כי על מנת לעמוד בתנאים לאישור התובענה כייצוגית, על התובע המייצג להניח, כבר בשלב האישור, תשתית ראייתית  מספקת שבכוחה להעיד על יכולתו העתידית להוכיח את יסודות הקשר הסיבתי וההסתמכות של חברי הקבוצה המיוצגת, והדרך לעשות כן היא על ידי הצגת נתונים "שיש בהם כדי להצביע על גובה הנזק שנגרם לצרכנים בעקבות ההטעיה", וכן  "הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון, על פיו ניתן יהיה לקבוע או לכל הפחות להעריך אלו צרכנים הושפעו מן הפרסום ומהי מידת הנזק שנגרמה לתובעים בשל הפרסום להבדיל מן השימוש בשירותיה של בזק בינלאומי שלא בעקבות ההטעיה" .

כלומר, הבקשה תאושר כתובענה ייצוגית אך ורק אם עלה בידי הנפגע המייצג את התביעה להצביע על הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון שלפיו ניתן יהיה לקבוע אלו צרכנים הסתמכו על ההטעיה (גודל הקבוצה) ומה מידת הנזק שנגרמה לחברי קבוצת התובעים כאמור, בשל הטעיה זו.

במידה ואין בטענות התובע המייצג תשתית מספקת להתייחסות לסוגיות ההסתמכות והקשר הסיבתי, המערער לא הראה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, ובהתאם לכך לא קיים את התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק זה.

ניתן להסיק מפסק דין שטנדל כי לעיתים, להגדרת תתי קבוצות במסגרת הגשת הבקשה תהיה השפעה מכרעת לעניין אישורה על ידי בית המשפט. נפסק, כי בטרם ידחה בית משפט בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל היעדר הומוגניות בין חברי הקבוצה, מן הראוי כי יידרש לאפשרות להכשיר את התובענה לבירור בהליך ייצוגי באמצעות שימוש באחד הפתרונות המופיעים בחוק, בן היתר, הסמכות לפצל את הקבוצה לתתי-קבוצות (סעיף 10(ג) לחוק זה)[1].

בהתאם לס' 10(ג), ביכולתו של בית המשפט להגדיר "תתי קבוצות" במידה והוא מוצא שחלק מחברי הקבוצה הם בעלי עניין בשאלות המהותיות המתעוררות במשפט. מעבר לכך, על העניין הנוגע להם להיות מנותק משאר חברי הקבוצה הכללית שבשמה מוגשת התובענה הייצוגית.

הנה אם כן, הליך של תובענה ייצוגית, הינו הליך כבד משקל ושמעות, ולכן בטרם נוקטים בו, יש להיוועץ עם גורמים מנוסים, שכן ישנה חשיבות רבה לאופן ניסוח כתבי הטענות, ויישום הוראות הדין וההלכה הפסוקה למקרה הקונקרטי.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.