ישנם לא מעט מקרים בהן על פניו מתעוררת עילה ראויה ביותר להגשת תובענה ייצוגית אך לא נמצא תובע ייצוגי שיסכים לשאת עליו את העול של תובענה ייצוגית (או מכל סיבה אחרת) ורק בשל סיבה זו התביעה לא מוגשת וכמובן שכתוצאה ישירה מכך, המחדל שרוצים לתקן לא מוסדר ומוברר והעוולה הציבורית נותרת בעינה.
השאלה הינה באם בנסיבות כאלה, התובענה הייצוגית שהינה כלי משפטי העומד לרשות כלל הציבור וישנו אינטרס ברור שלחברי הקבוצה הנפגעת יהיה אמצעי לתקן את העוול הנטען, הרי שייסוג אך ורק מפני שהוראות החוק כיום, מגבילות את ההגשה וחוסמות את הדרך להסדרת האינטרס הציבורי בעניין ?
לאחרונה גוברת התודעה בקרב הציבור בנושא של תובענות יצוגיות, מהותן וההשפעה הציבורית והחברתית שלהן. כתוצאה מכך, בתי המשפט מתחילים לגלות גישה גמישה ומבורכת, עם ניצנים של הרחבה ופרשנות חדשה לרשימת התובעים הפוטנציאליים בפרט ומהות התובע הייצוגי בכלל.
בת.צ 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' קבוצת דלק ואח', לא נמצא תובע ייצוגי ובית המשפט דן בסוגיה האם ארגון יכול להגיש תובענה ייצוגית על אף שהוא נטול עילה אישית. בדיון שהתקיים בתאריך 18/02/2013 קבע כב' השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בלוד, שארגון רשאי לנהל תביעה ייצוגית גם בלי תובע בעל עילה אישית.
"תביעה ייצוגית היא אמנם אוסף של תביעות אישיות, אך באותה עת יש לה גם מעמד של תובענה ציבורית. על כן, מקום בו קיים אינטרס ציבורי בתביעה, הדבר יכול להביא הקלה מסוימת בתנאים הפרוצדוראליים להגשתה".
יתרה מכך, ישנה כוונה בעתיד לתקן את ההסדר החקיקתי הקיים, לפיו כל מי שימצא עילה קבוצתית בעלת אינטרס ציבורי יוכל להגיש תביעה ייצוגית, בין אם הוא אדם פרטי או ארגון כזה או אחר, כשהדגש על עילה אישית ילך ויפחת.
מובן שתמיד יהיה צורך בזיקה כלשהי לעניין, אך הדווקנות בדרישות החוק, תפחת. גם כיום הגישה הזו, תופסת אחיזה בביתי המשפט בישראל. כך למשך, במקרים בהם התובע אינו נופל בגדרי הגדרת "צרכן", כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן ("מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי"), בימ"ש במקרים המתאימים מאשרים את ניהול ההליך בעילות אחרות, ומתאימות, כגון דוקטרינות מתחום החוזים האחידים וכיו"ב.
מצב כזה והמשך מתן ביטוי לגישה הנ"ל, אך במסגרת תיקון חקיקתי מוסדר, יביא את תחום התובענות הייצוגיות לסיטואציה בה עורכי דין וארגונים יוכלו ליתן שירות ותועלת טובה יותר לציבור ותתאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בהן לא נמצא תובע בעל עילה אישית.
המטרה היא ברורה, אי הותרת עוולות ציבוריות שידועות לכול ונותרות בעינן רק בשל סיבה פרוצדוראלית זו של אי מציאת תובע בעל עילה אישית. מצב אבסורדי שכזה לא אמור לקרות בשנים בהן החקיקה היא מודרנית וחדשנית וכזו המתאימה את עצמה כל פעם מחדש למצב הנורמטיבי הקיים.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.