כלי משפטי אחד, חדש יחסית, הוא ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם למנות מישהו מטעמו שיוכל בעתיד לבצע פעולות בשמו, כאשר הוא כבר לא יהיה כשיר לעשות זאת בעצמו.
למעשה, ייפוי כח מתמשך בא להחליף את מינוי האפוטרופוס, שהיה עד כה הכלי המשפטי היחידי לאדם שאיבד את הכשירות ויכולת ההחלטה שלו על גופו ורכושו.
לייפוי כוח מתמשך ישנם יתרונות רבים וסמכות רחבה יחסית בכל הנוגע לעניינים הרכושיים (כגון ניהול נכסים וחשבונות בנק), וכן לגבי העניין האישיים (כגון מגורים עתידיים ותעסוקה) של אותו אדם.
מידע נוסף על ייפוי כוח מתמשך ניתן לקבל כאן.
בעניינים הרפואיים המחוקק קבע סייג. סמכותו של מיופה הכוח על פי ייפוי כוח מתמשך מוגדרת לטיפולים רפואיים למעט טיפולים רפואיים של אדם שהוגדר כחולה הנוטה למות.
כלומר, ייפוי כוח מתמשך לא מכסה את ההחלטות במקרים רפואיים בהם מייפה הכוח הוגדר כחולה הנוטה למות.
השאלה המתבקשת היא – מתי אדם נחשב כ"חולה הנוטה למות"?
החוק קובע כי אדם הנוטה למות הוא אדם שתוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים, והוא אינו בעל כשרות.
לצורך קבלת החלטות רפואיות ביחס לאדם הנחשב חולה הנוטה למות קיים כלי משפטי נוסף – יפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות. יפוי כוח זה מאפשר לאדם למנות מיופה כוח שיפעל עבורו, במקרה שבו הוא יזדקק לטיפול רפואי כשהוא יהיה על ערש דווי.
יובהר, כי עריכת ייפוי הכוח תהא תקפה רק אם בעת עריכתו מלאו לממנה (מיופה הכוח) 17 שנים, הוא מסוגל להביע את רצונו, הוא לא הוכרז פסול דין ולא הוצא מחזקת הכשרות.
במקרה שבו אדם מוגדר כנוטה למות, הוא אינו כשיר לקבל החלטות בעצמו והוא זקוק לטיפול רפואי, אין אדם אחר שמוסמך לקבל החלטות במקומו באופן אוטומטי. במקרה כזה חייבים בני המשפחה לרוץ לבית המשפט כדי לקבל את אישורו לקבלת ההחלטות הרפואיות על ידי מי מבני המשפחה. ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות חוסך לבני המשפחה את הצורך "לרוץ" לבית המשפט כדי לקבל אישורו לביצוע אותה פעולה רפואית של בן המשפחה שהינו חולה הנוטה למות – זה עולה כסף, לוקח זמן ומעמיס על המשפחה שגם כך מתמודדת עם מחלתו של בן משפחה קרוב.
תוקפו של ייפוי הכוח לפי חוק החולה הנוטה למות הוא 5 שנים וניתן להאריכו מעת לעת. ככל שבמהלך אותן 5 שנים יפוי הכוח נכנס לתוקף אין צורך לחזור ולהאריכו, אף אם חלפו למעלה מ-5 שנים ממועד שהוא נחתם.
קיימות שתי אפשרויות למנות מיופה כוח:
אפשרות אחת, היא מינוי מיופה כוח באמצעות חתימה על ייפוי כוח ייעודי של משרד הבריאות בפני שני עדים בו זמנית. את מיופה הכוח אין צורך להחתים, אך מומלץ לעשות כן. במקרה שכזה למיופה הכוח שיקול דעת רחב יותר לגבי ההחלטות הרפואיות שעתידות להתקבל.
אפשרות שנייה, היא מינוי מיופה כוח, באמצעות חתימה על ייפוי כוח ייעודי של משרד הבריאות, לאחר שניתן מידע רפואי על ידי רופא או אחות. במקרה זה, קיימת אפשרות לממנה לתת הנחיות ספציפיות אילו פעולות רפואיות לבצע ואלו לא. במקרה שכזה למיופה הכוח שיקול דעת מצומצם יותר לגבי ההחלטות הרפואיות שעתידות להתקבל.
לאחר חתימתו יש לשלוח את ייפוי הכוח למרכז להנחיות מקדימות במשרד הבריאות לצורך הפקדתו.
אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל עוד פרטים בנושא.
למאמרים בנושא יפוי כוח מתמשך.