הכלי אשר עומד בפני האזרח הקטן על מנת להלחם בעוולות אלו, הינו הגשת תביעה ייצוגית לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, אשר אמורה לתמרץ את האזרח לתבוע כאשר הנזק הכספי שנגרם לו מהעוולה קטן ואינו מצדיק גישה לערכאות, שכן כאשר יחשוב בצורה של ערכים למול תועלת, יאיינו את האפשרות שהוא ינהל מערכה ארוכה ויקרה, לשם כך נוצר "המכשיר" של התובענה הייצוגית, שהינו אמצעי לתמרץ את האזרח לעמוד על זכויותיו האישיות, וכמובן גם בשם אותה ה"קבוצה" הרלוונטית, כולה.
לאחרונה, נראה כי כלי הגשת התובענה הייצוגית הופך יותר ויותר פופולארי, ומשרדנו הגיש מס' רב של תביעות ייצוגיות בתחומים רבים ומגוונים, בין היתר ניתן למנות תביעות שמשרדנו מנהל כנגד חברות כרטיסי האשראי, בנקים, חברות התחבורה הציבורית, חברות סלולאר וכיו"ב. לפיכך, גובר הביקוש ומשרדנו זוכה למס' רב של פניות מדי שבוע, בעניינים שונים ומגוונים של אזרחים המבקשים לבחון אפשרות להגשת תובענות ייצוגיות, לשם כך משרדנו בוחן את התביעות ברמה כללית בסיסית באמצעות מספר מבחנים, אשר נשמח לשתף את המתעניינים בהגשת תובענה ייצוגית באותם כלים אשר בהם עורכי דין ובתי משפט בוחנים באמצעותם תחילה האם אכן ישנה עילה לצורך הגשת תביעה ייצוגית.
התנאי הראשון לאישור התביעה הייצוגית הינו: התובענה מעוררת שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה – של עובדה ומשפט.
תחילה בבואנו לבחון את התנאי הראשון, נבחן האם העוול שנגרם מעורר שאלות רבות המשותפות למס' רב של אנשים, שיוגדרו בתביעה כ"קבוצה" התובעת, ולבסוף נבדוק את עובדות המקרה ונבחן אותם לאור המטרות המצוינות בסעיף 1 לחוק התובענות הייצוגיות (עובדה ומשפט), אשר כוללת בין השאר את המטרות: "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו", "מימוש זכות הגישה לבית המשפט", "מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין" וכן "ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
ומבחינת היישום – יש לבחון אם יש בהגשת תביעה ייצוגית בעניין העוולה הנדונה, כנגד הנתבעת שגרמה את העוולה, כדי לתרום משמעותית להרתעת תאגידים נוספים כדוגמתה, מלפגוע בצורה חמורה בציבור במקרים כדוגמת המקרה העומד למבחן, כאשר הבסיס מבחינה משפטית הינו הצורך בהפרת חובה חקוקה, הטעייה וכיו"ב.
כמובן שהצורך בהרתעה כאמור, מקבל משנה תוקף לאור החשיבות שבמניעת תופעה חמורה, של אי מילוי אחר הוראות החוק, במיוחד, כאשר מדובר בעוולה של הפרת חובה חקוקה.
תנאי שני וחשוב בבואנו לבחון האם המקרה הנדון מתאים לתובענה ייצוגית, הינו הצורך להוכיח כי ניהול ההליך כתובענה ייצוגית הינו הכרחי על מנת לממש את זכאות חברי ה"קבוצה" לפיצוי מהתאגיד או הגוף המעוול. כאשר הדגש הוא כי בסכום תביעה אישית, העומד על עשרות בודדות של שקלים, אין די על מנת לתמרץ תובע לפתוח בהליך משפטי מורכב ומסובך כנגד גופים עוצמתיים, ולפיכך התביעה לא תוגש בדרך אחרת מלבד תביעה ייצוגית.
התנאי השלישי לפיו יש לבחון בטרם הגשת הנושא הנדון בדרך של תביעה ייצוגית, הינו ייצוג הולם של חברי הקבוצה, הן על ידי התובע ברמה האישית, שהינו פועל בתום לב, ומומלץ שיראה שהינו בעל האמצעים הכלכליים הנדרשים לשם ניהול ההליך, בשל המשמעות הרת הגורל כלפי הציבור בשמו מגיש את התובענה הייצוגית, והן מבחינת עוה"ד המייצגים את התובע בהליך, אשר מומלץ להראות כי המדובר בעוה"ד בעלי ניסיון בכלל ובתחום התובענות הייצוגיות בפרט, אשר מבטיחים להעמיד לרשות הקבוצה ייצוג משפטי ככל שיידרש על מנת לממש את זכויות החברים בקבוצה כלפי התאגיד או הגוף המעוול.
סיכומו של דבר, בית המשפט נותן משקל רב לתועלת הציבור הנובעת מהתביעה, והסיכוי כי הבקשה להגשת התביעה הייצוגית תתקבל, הינה כאשר אכן ישנה עוולה שנעשתה לציבור, כאשר זאת נעשתה בניגוד לדין ומשפט, וכי מטרת התביעה בעיקרה הינה הרתעת מעוולים כדוגמת הנתבעת. כאשר, אף אם שני התנאים הראשונים מתקיימים, בימ"ש יכול לפסול עדיין את התביעה כאשר לא מדובר בייצוג הולם, אם על ידי עורך דין שאינו מנוסה ואם על ידי תובע שאינו תם לב. נדגיש כי לאור הפסיקה האחרונה, נראה כי המגמה הינה לפסוק פיצוי יחסית קטן לתובע, סכומים אשר לא ניתן להתעשר מהם, כי אם לקבל שכר על עבודת הציבור.
לשם בדיקת האפשרות להגשת תובענה ייצוגית לעומק, ולאחר הבחינה העצמית לפי הכללים הנ"ל, מוטב להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, אשר ישקול את הדברים בצורה מקצועית וכנה, אשר יכולה לחסוך לתובע הוצאות בית משפט באם יגיש תביעה אשר תידחה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.