המדובר בה"פ 41571-10-12 דליה-חיה אשל ואח' נ' אמיר משה אשל ואח' שנדון בבימ"ש המחוזי בת"א בפני כב' השופטת דניה קרת-מאיר, אשר דן בעילת קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה (סעיף 191 לחוק החברות), כאשר התובע לסעד בגין עילת הקיפוח מחזיק במניות הרוב (!!!) ולאו דווקא במניות המיעוט.
שם נקבע כי אין בהכרח צורך כי התובע לקיפוח בחברה יהיה דווקא מקרב בעלי מניות המיעוט:
"סעיף 191 דן בקיפוח של בעלי מניות "כולם" או "חלקם". אין ספק כי תביעה להסרת קיפוח יכולה להיות מוגשת גם על ידי מי שמחזיק 50% ממניות החברה.
למרות שסעיף 191 נועד בעיקרו להגנה על המיעוט, הרי בעלי מניות הטוענים לקיפוח אינם חייבים להיות דווקא מיעוט בחברה."
עניין זה נדון אף ב – רע"א 9646/04 חסקי אלון יזום בנייה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ שם קבע בית המשפט:
"…יש לציין כי תביעה לפי סעיף 191 לחוק החברות אפשרית גם כאשר הקיפוח הנטען הוא של כלל בעלי המניות בחברה"
נושא נוסף שנדון ב- ה"פ 41571-10-12 דליה-חיה אשל ואח' נ' אמיר משה אשל ואח' הנ"ל הוא עניין חוסר האמון בין בעלי המניות בחברה. כאשר השאלה שנדונה היא האם חוסר אמון זה עלול להוות עילה לפירוק החברה.
נקבע כי כאשר מדובר בחברה שהינה "מעין שותפות", כלומר, מתאפיינת למשל במספר חברים קטן ושיתוף כל החברים בהנהלה – הפרת חובה הדומה לחובת אמון מצדיקה עילת פירוק מטעמי צדק ויושר:
"כאשר מדובר בחברה פרטית שיש בה שני בעלי מניות עיקריים והיא מתנהלת על בסיס יחסי אמון וידידות בין מנהליה, יש לאפיין את החברה כמעין שותפות. בחברה כזו קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה."
השופט ד"ר גרוסקוף קבע בה"פ 7250-05-11 אדלר נ' לבנת כי החלופה המודרנית לזכות בעל מניות בחברה שהיא מעין שותפות לדרוש את פירוק החברה, כפי שנהוג בדיני השותפויות, היא שיש לראות באבדן אמון בין בעלי המניות נסיבה המצדיקה, במקרים מתאימים, מתן סעד כדי למנוע את קיפוח המיעוט.
הנה אם כן, רואים אנו כי במקרה של "מבוי סתום" או חוסר אמון בחברת מעטים, ניתן במקרים המתאימים לנקוט בהליכים של פירוק השותפות/החברה, אף אם הנפגע אינו בהכרח מהווה "מיעוט" בחברה. לשם כך מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום, ולבחון את הנסיבות הקונקרטיות.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.