בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון לאחרונה במסגרת ת"א 50577-02-13 אמיר לויט נ' בעז וקסמן תיק העוסק בהסכם להעברת מניות בחברת ריקושט 30000, אשר החיל סעיף היעדר תביעות. לאחר העברת המניות לפי הסכם המניות המקורי (להלן: "ההסכם המקורי"), אותן מניות הועברו בשנית לידי חברת אופיר טורס. יש לציין כי חברת אופיר טורס אמנם לא הייתה צד להסכם המקורי, אך חתמה על סעיף היעדר התביעות שנכלל באותו הסכם ולכן היא מחויבת שלא לתבוע את המעביר הראשון של המניות (לויט).
לאחר עשר שנים (!!) מיום חתימת ההסכם המקורי תבעה חברת ריקושט 3000, את לויט (מעביר המניות הראשון). מר וקסמן, המנהל ובעל השליטה של חברת ריקושט 3000 הוא גם המנהל ובעל השליטה בחברת אופיר טורס שחתומה על סעיף היעדר התביעות.
עקב כך התעוררה השאלה האם סעיף היעדר התביעות חל בענייננו, ואם כן, האם עצם הגשת תביעה מאפשרת את ביטולו של ההסכם המקורי והחזרת המניות?
מר לויט טען כי יש לבטל את התביעה עקב סעיף היעדר התביעות. לטענתו, מר וקסמן תובע אותו רק בשל החשש שיתחרה בחברת ריקושט 3000 ובעשותו כן משתמש באישיות המשפטית הנפרדת של ריקושט 3000 כדי לעקוף את מחויבותו להיעדר תביעות. אי לכך, התובע מבקש לראות את מר וקסמן כמחויב אישית לסעיף היעדר התביעות באופן שלא מאפשר לו להגיש תביעה וזאת בהתאם לדוקטרינת הרמת המסך לפי דיני החברות.
מר וקסמן טען כי הואיל והמניות הועברו בשנית מאז ההסכם המקורי, חברת אופיר טורס לא מחויבת לסעיף היעדר התביעות כי הבסיס להסכם לא קיים עוד. גם אם כן, ממילא התביעה הוגשה ע"י חברת ריקושט 3000 שלא מחויבת לסעיף כלל.
ראשית, ביהמ"ש קבע כי התחייבותה של חברת אופיר טורס בגין סעיף היעדר התביעות היא התחייבות עצמאית על אף שאופיר טורס איננה צד להסכם המקורי. לכן, למרות שההסכם המקורי הושלם והמניות נשוא ההסכם אף החליפו ידיים בשנית, התחייבותה של חברת אופיר טורס שרירה וקיימת.
שנית, ביהמ"ש דן בשאלה האם יש מקום לחייב את מר וקסמן בהתחייבות שנטלה חברת אופיר טורס בחתימתה על סעיף היעדר תביעות. בהקשר זה, דן ביהמ"ש בדוקטרינת הרמת מסך ובפרט בסעיף 6(ב) לחוק החברות: "ביהמ"ש רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן…".
ביהמ"ש קבע כי "וקסמן הוא הבעלים, המנהל והרוח החיה הן מאחורי ריקושט 3000…, הן מאחורי אופיר טורס".לכן, ניתן לייחס פעולות שמבצעת חברת ריקושט 3000 למר וקסמן.
בהמשך מוסיף ביהמ"ש כי "מדובר בשימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של אופיר טורס מזה ושל ריקושט 3000 מזה… ניתן לקבוע כי תביעתה של ריקושט 3000 את לויט, מהווה הפרה של הסכם…".
מכאן, ביהמ"ש השתמש בדוקטרינת הרמת מסך מדומה בקבעו כי הרוח החיה מאחורי שתי החברות, ריקושט 3000 ואופיר טורס, הוא אותו אדם, ולכן ניתן לחייב את חברת ריקושט 3000 בהתחייבויות שלקחה על עצמה חברת אופיר טורס. כלומר, על אף שריקושט 3000 מעולם לא הייתה צד להסכם המקורי ומעולם לא חתמה על אף סעיף מסעיפיו, ביהמ"ש החיל עליה את סעיף היעדר התביעות דרך מנהלה מר וקסמן, והכל בחלוף פרק זמן של עשור …
קביעת ביהמ"ש בעניין זה הינה משמעותית עקב ההשלכות שהיא מציבה על חיי החברה רטרואקטיבית, אך גם לגבי העתיד. כאן בוטלה העברת מניות בחלוף זמן כה רב, ואף לאור הפרת הסכם של בעל השליטה בחברה המפרה … על כן, לא די לבחון אילו התחייבויות החברה נטלה על עצמה במרוצת השנים, אלא יש לבחון האם הרוח החיה מאחורי החברה התנהלה כשורה, ונטלה על עצמה התחייבויות כאלה ואחרות, באופן ישיר או באמצעות חברות אחרות בהן היא ממלאת את אותו התפקיד.
הנה אם כן, יש לבחון את כל ההשלכות האפשריות מהתחייבויות שהחברה נוטלת על עצמה באמצעות הסכמים עליהם היא חותמת ושבעלי השליטה אצלה חתומים עליהם והאם השלכות אלה עלולות לפגוע באינטרס העסקי של החברה בעתיד, כשהיבט הזמן הוא חשוב, אך לא חזות הכל !!!.
הנה אם כן, בכל התנהלות עסקית מומלץ להיוועץ עם עו"ד מנוסה על מנת למנוע כבילת ידיה של החברה בעתיד או מצד שני, להימנע מצעדים שמשליחים על בעל השליטה או על חברה בשליטתו עקב התנהלות של אורגן זה או אחר. מסך ההתאגדות וגם חלוף הזמן, לא תמיד יסייעו לפתור הכל … בכל מקרה, חתימה על הסכם העברת מניות הינו משמעותי ולכן חשוב להיוועץ עם עו"ד מנוסה שיסייע בגיבוש ההבנות לכדי הסכם מחייב וייקח בחשבון תרחישים אפשריים להבטחת הגנה אפקטיבית על זכויות הצדדים תוך מזעור האפשרויות לטענות או תביעות בעתיד.