אך מה קורה כשהזכיין, מגלה בדיעבד שההסכם שחתם עליו, מנקודת המבט הסובייקטיבית שלו, כובל אותו יתר על המידה והיכולת שלו לשנות דברים מול הרשת הינה מוגבלת או שלא קיימת כלל ? הדברים שכיחים וקורים לא מעט. כך למשל, לפי ההסכם שחתם ייתכן והזכיין יצטרך לשלם לרשת "תגמולים"/דמי זיכיון גם כשהעסק מפסיד או מה קורה כשהזכיין מחוייב לרכוש מוצרים מספקים שהרשת עובדת איתם ואינו מורשה לרכוש מוצרים שלשיטתו דומים מספקים אחרים, שעולים הרבה פחות, ויכולים להפוך הפסד לרווח, או כל הפחות לצמצם נזקיו/הפסדיו ?
ישנן דוגמאות רבות במהלך חיי העסקים של זכיין מול רשת, ולכן חשוב מאוד להיכנס לעיסקה כזו, כשרוב המידע, אם לא כולו, ברור וידוע, יחד עם "מקדמי ביטחון" שנלקחו מראש.
הניסיון מלמד שבדר"כ המחלוקות ניטשות והלהבות עולות, כשהתוצאות הכספיות של העסק המופעל על ידי הזכיין, אינן מוצלחות במיוחד. לא תמיד ה"אשמה" היא בזכיין, ובוודאי שלא תמיד יש "אשמה" אצל הרשת. ישנם גורמים חיצוניים רבים, כגון מרכז מסחרי שלא מוצלח דיו ואינו מנפק תנוסה מספקת של מבקרים, מצב כלכלי קשה במשק, המדינה מצוייה במצב חירום מבחינה ביטחונית / מצב מלחמה וכיו"ב.
ככל שהזכיין לא יברר את הדברים עד תום, עם בעלי מקצוע מראש, הסיכוי לחוסר תיאום ציפיות, גדל והאפשרות לנזק כלכלי הולך ומתעצמת, דבר שכולם רוצים להימנע ממנו. גם, הרשת.
אולם, כשישנה מחלוקת בין הצדדים, נשאלת השאלה מה לעשות ? מובן שהדברים מורכבים הרבה יותר, ובדר"כ יוזם המהלכים, הוא הצד שלו כואב יותר. לעיתים זו הרשת ובדר"כ זהו הזכיין …
האם הזכיין יכול לעשות דין לעצמו ובאמתלא של מיזעור הנזקים, להפסיק לקיים התחייבויותיו לרשת, ובכלל זה להפסיק לשלם לרשת ו/א לחדול מלקיים הוראותיה ? האם הרשת תוכל להשלים עם מצב כזה, כשידוע לה שאיתנותה ויציבותה תלויים בין היתר באופן שבו היא נתפסת על ידי יתר הזכיינים ? הרי אם הרשת תגלה גמישות, עלולים זכיינים נוספים להסתכל על הנעשה, ולעשות דין לעצמם, ואז קיומה של הרשת וחוזקה עלולים להיפגע, וכולם ייצאו נפסדים.
לכן חשוב מאוד להקפיד זה בכבודו של זה ולהכיר באינטרסים של הצדדים, ולפני שהדברים פורצים החוצה, לנסות לעשות כל שניתן על מנת לפתור את הדברים ולהגיע להסכמות, בצורה מהירה ודיסקרטית ככל הניתן.
מן הזכיין מצופה לפנות מייד ובהזדמנות הראשונה לרשת בצורה מסודרת, לשטוח טענותיו ו/או לשתף במצוקותיו. מן הרשת, מצופה לא להתעלם מן הדברים, וכן לגלות גמישות ולהציע פיתרון יצירתי ראוי ונכון, אף אם הוא זמני. התנהלות כזו, גם אם לא תסייע בהכרח, תגביר את הביטחון של הזכיין בכוונות הרשת ורצונה לסייע לו, וייסע למשבר להיות בר חלוף. לא תמיד, עמידה איתנה ובלתי מתפשרת מצד הרשת, תשיג את המטרות שלה בטווח הרחוק. הרי אם אף אם לרשת יש את הכלים המשפטיים, ליטול לעצמה את המושכות בעסק שבבעלות הזכיין (ייפו"כ, הסכם שכירות, וכיו"ב) מהזכיין ולנהלו, לא תמיד הדבר פשוט וממילא יצטרך לעשות ככל הנראה בהליך משפטי, כשברור לכל שעובדת העברת הסניף בעלות, שלא בהסכמה, תיוודע לעוד גורמים ברשת ולזכיינים נוספים, דברים שעלולים ליצור תחושה של כישלון של הרשת, ולא תמיד הדבר מוצדק.
הרשת מצידה, במקרים מסויימים, לא יכולה להתעלם, ואם עשתה כל שלאל ידה, כדי להגיע לפיתרון והדבר לא הסתייע, מצופה ממנה לפעול במלוא העוצמה, לרבות נקיטה בהליכים כנגד הזכיין והערבים מטעמו, להפעיל בטחונות (ערבות בנקאית או שטר חוב) ובמקרים המתאימים ליזום הליכים בפני הערכאות המוסמכות לרבות בקשה דחופה לסעדים זמניים. האפקטיביות והתועלת בצעדים אלה, מוטלת בספק, אך לעיתים אין כל ברירה.
מנק' המבט של הזכיין, עדיף לעשות כל שניתן בכדי לנהל את המשבר כשהוא עומד בהתחייבויותיו וגם אם הדבר לא מתאפשר מבחינה כלכלית או בכלל, מוטב שלא ינקוט צעדים חד צדדים, כגון שינוי מגוון התפריט, עבודה עם חומרי גלם אחרים ופחות טובים כדי לחסוך בעלויות, דבר שעלול לפגוע במוניטין רשת, או אף לנקוט צעדים יותר קיצוניים, כגון הסרת שמה של הרשת מבית העסק וזאת ללא הסכמה מסודרת מראש ובכתב. צעדים כגון אלה, שנראים נכונים ומתחייבים בנק' זמן של שיא המשבר, עלולה להיות בעוכריו של הזכיין, כשהעניין יידון ויתברר בפני הערכאות שידונו בדברים, אם וכאשר.
אפשר לנהל סכסוך ולדון במחלוקות, ומותר גם לא להסכים, אך מצופה שהדברים לא יצאו משליטה ויגרמו לשבירת הכלים, כשכל צד ייאלץ להתבצר בעמדתו. אף אם מבחינת הזכיין כלו כל הקיצין, באין כל ברירה, מוטב שמיוזמתו "יחזיר" את העסק לרשת, תוך מתן התראה מראש ובכתב, ולא ינטוש את העסק בצורה חד צדדית. צעד כזה, יוכל לסייע לו בעתיד למקד את הסכסוך סביב העניין הכספי, מבלי שהוא מוותר על טענותיו, ובמקביל ינהל את מערכה משפטית על סכום הנזק שנגרם לו, אם נגרם, ובעיקר ינסה להוכיח את טענותיו כלפי הרשת, כגון אי עמידת הרשת במצגים וההתחייבויות שלה וכיו"ב. זה יקהה את העוקץ מסכסוך שיהיה כרוך בסעדים זמניים וכיו"ב דבר שיעצים בוודאות את העלויות של הצדדים, ולא ברור אם יהיה אפקטיבי.
אין "ספר הוראות" שמתאים לכל מקרה ומקרה, ועל כן מומלץ כי בכל מקרה שנראה כי מתהווה מחלוקות שלא ניתנת לגישור או פיתרון בין הצדדים, יש לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום על מנת שיוכל לנתח את המצב המשפטי והעובדתי לאור הנסיבות הקיימות ויוכל לייעץ כיצד ניתן יהיה להגיע לפיתרון יעיל וענייני מבלי להעצימו באמצעות הליכים בבימ"ש, אך כשאין ברירה שיוכל לעשות כן בצורה אפקטיבית ככל הניתן, ללא מורא.