היזם מצד אחד נמנע מלהוציא כסף על רכישת הקרקע, אלא מקבל קרקע בעסקת קומבינציה (עסקת חליפין) עם הדיירים. בסופו של ההליך, היזם בונה בניין חדש או תוספות בנייה – שחלקן עוברות לבעלי הדירות ויתרתן נמכרות במכירה חופשית לצדדים שלישיים.
בעלי הדירות מקבלים דירה משופצת מרווחת יותר מהדירה שיש להם היום, עם מרפסת, חניה ומעלית ללא כל תוספת תמורה מצדם ולעיתים דירה חדשה בבניין חדש.
היזם ובעלי הדירות מתקשרים במערכת חוזית שכוללת את כלל בעלי הדירות, באופן שבעלי הדירות נהנים כולם מהתמורה.
השאלה הנשאלת היא – מה קורה במקרים בהם מסיבה כלשהי, התמורה הניתנת לדיירים אינה שוויונית?
מקרה כזה נדון לאחרונה בפני המפקח על המקרקעין.
בעלי הדירות התקשרו עם יזם לצורך ביצוע תמ"א 38 בבניין כאשר כל בעל דירה סיכם בנפרד עם היזם מה התמורה שיקבל.
נוצר מצב שכל בעל דירה קיבל תמורה שונה מבעלי הדירה האחרים על פי המשא ומתן שניהל עם היזם (ולא ביחס ישר לשווי דירתו בבניין).
כשנדרשה חתימה של אחד מבעלי הדירות בבניין כדי להשיג את הרוב המינימלי הדרוש, היזם נתן הטבות משמעותיות לבעל הדירה שחתימתו נדרשה בהשוואה לאחד מבעלי הדירות שחתמו זה מכבר, בהתייחס לגודל ולמיקום של שתי הדירות.
דהיינו, נוצר מצב ששווי הדירה שהוקצה לבעלים אחד היה נמוך משמעותית מהשווי שהוקצה לבעלים אחר.
במקרה זה, המפקח על המקרקעין פסק פיצוי כספי משמעותי (כמה מאות אלפי ₪) לטובת בעל הדירה ששווי הדירה שהוקצה לו היה נמוך יחסית בהשוואה לאחרים.
כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות ולכן מומלץ לקבל יעוץ משפטי בנושא לפני קבלת החלטות משמעותיות. אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולקבל עוד פרטים בנושא.