"מחיר למשתכן" היא תוכנית אשר יזמה הממשלה בהובלת שר האוצר, משרד הבינוי והשיכון, ורשות מקרקעי ישראל. מטרת התוכנית היא להקל

בקניונים בישראל נהוג למצוא שוכרים מסוגים שונים כגון: בתי קפה, רשתות אופנה מסעדות, בתי קולנוע, מרכזי כושר, חנויות שונות והרשימה

שותפות עסקית היא מערכת יחסים בין שניים או שלושה. על אף שנהוג לחשוב שבעסקים מתקבלות "החלטות קרות", שקולות ורציונליות –

האם כל הוראה חוזית, תוכל להיאכף ? על פניו, ברור שלא, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, במיוחד בתחום הזכיינות. בכל

לאחרונה פנה אלינו לקוח בשם שמואל (שם בדוי כמובן) שלפני 4 שנים הוא ומשפחתו עשו רילוקיישן לארה"ב ועברו להתגורר ב-Silicon

רכישת פעילות בחברה אחרת היא עניין מורכב שיש לו הרבה היבטים ושיקולים. האם לנקוט במהלך של הצעת רכש או

מי הוא נושא משרה בחברה ? אילו חובות חלות עליו ? כיצד עליו להתמודד עם האחריות הכבדה הרובצת לפיתחו

פנתה אלינו שירה (השם כמובן בדוי) החולה במחלה ניוונית וביקשה שנכין עבורה ייפוי כוח מתמשך. שירה סובלת מפגיעה מתמשכת ביכולות

מה היא הפרה צפוויה של הסכם ? בהינתן שישנה הפרה צפוייה של הסכם, כיצד עלינו לנהוג ?

לשאלה האם יחיד הוא תושב ישראל או תושב זר יש משמעות גם כשאותו יחיד רוכש דירה (ביחס לאופן חישוב מס

האם ייתכן כי בעל מחצית מהאחזקות בחברה יוכל לטעון לעושק המיעוט ולבקש סעד של היפרדות במקרה שנוצר משבר אמון חריף

רוכשי דירה שבבעלותם דירה קודמת (אחת או יותר) שאין בכוונתם למכור אותה משלמים מס רכישה גבוה שמתחיל בשיעור של 8%

מכר, חבר או מישהו שאתם בכלל לא מכירים פנה אליכם והציע לכם להשקיע בחברה שלו? הכסף שלכם מונח בבנק, לא

ניהול תובענה ייצוגית, אינו עניין מה בכך. אך נשאלת השאלה, מרגע שההליך נפתח והובא בפני בית המשפט, האם המבקש יכול

כתוצאה מתהליכים שונים שהתרחשו במקביל הפכה רכישה של דירת מגורים או נכס נדל"ן אחר מתושב זר (יחיד שאינו מתגורר דרך

החל מיום 1 בינואר 2014 תושב זר אינו זכאי לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים בישראל, להבדיל מתושב ישראל (ובלבד

סעיף 115 לחוק הירושה בא להוסיף על ההוראות הקובעות את הזכויות של בני משפחה בחוק הגנת הדייר.  מטרתו של סעיף

בעת מכירת דירת מגורים חייב מוכר הדירה בתשלום מס שבח. מס זה חל על הרווח של המוכר במכירת הדירה, דהיינו,