ימים לא פשוטים עוברים על כל אחד ואחת מאיתנו, שיוצרים אי וודאות גדולה וחשש גדול לאור השלכות המשבר העולמי שמתרגש עלינו עקב התפרצות נגיף הקורונה, במישור הבריאותי בראש ובראשונה, אך המשבר הזה, מטלטל לא פחות את היציבות הכלכלית של חלק ניכר מהאוכלוסייה. מה ההשלכות של שמבר זה, ואיזה כלים עומדים לרשותינו ? על זאת ועוד במאמר זה.

הסכם שכירות מסחרית (כשהמושכר הוא משרד) הוא שונה בתכלית מהסכם שכירות של דירה. בד"כ ההסכמים הם ארוכים מאוד, כתובים בשפה משפטית כבדה ומסובכת ומי שלא בקיא בהם עלול "ליפול בפח". תשלומי הארנונה ובבנייני משרדים גם דמי הניהול גבוהים מאוד והשוכר עלול למצוא עצמו נושא בעלויות גבוהות עם נכס שהוא לא זקוק לו או שהוא מנוע מסיבה כלשהי מלהשתמש בו.

מיהות המחזיק בנכס הינה משמעותית במישור היחסים שבין בעל הנכס לרשות המוציפאלית (עירייה, מועצה מקומית וכיו"ב) בכל הנוגע לחובות ארנונה, ועל כן ישנה חשיבות להקפיד על הליך הדיווח ועידכון פרטי המחזיק בנכס, לאורך תקופת השכירות, ובעיקר בתחילתה ובסופה …

מי המחזיק בנכס בהסכם זיכיון ? לשאלה זו, משמעות אדירה והשלכות רבות,.

כחלק מהמאבק בדירות שנותרות "ריקות" בשוק, גם העיריות נרתמות למערכה והחליטו להטיל חיובי ארנונה גבוהים מהרגיל, מתוך רצון וכוונה שזה יצנן את המוטיבציה של בעלי הדירות שלא עושים בהם שימוש.

ארנונה הינה מס המוטל על תושבי יישוב מסוים למימון פעולתה של הרשות המקומית. על הרשות המקומית מוטלת חובה שבדין לבצע מדידה נכונה של הנכס, כאשר לפי שטח הנכס, מיקומו ושימושו, נקבעת שומת הארנונה לנכס. לעיתים, שוגה הרשות המקומית בחישוב גובה הארנונה ובאותם מקרים על הרשות המקומית להשיב את הפער הכספי בין הארנונה בה חוייב התושב לבין הארנונה ששולמה בפועל.

כיום, שוק הנדל"ן הינו אדן יסוד במשק הישראלי  כשאנשים רבים, משקיעים או שואפים להשקיע בנכסים כגון דירות מגורים, משרדים, חנויות, מגרשי חנייה וכיו"ב, מהרבה סיבות וטעמים. מחד גיסא, טעם מרכזי הוא היציבות וחוסר הסיכון (להבדיל ממניות בבורסה) ומאידך גיסא, שיקול חשוב לא פחות הוא, שיקול כלכלי טהור. כל הרוכש נכס רוצה שהוא יניב לו תשואה יפה כשהנחת המוצא ברכישת נכס הינה כי אם תרכוש במחיר הנכון ובאזור הנכון, ההשקעה עשויה להניב פירות בשתי דרכים, מכירה עתידית או השכרה.

אנשים רבים הנם בעלי דירה נוספת על זו בהם הם חיים, בין אם רכשו בעבר דירה כ"השקעה" ובין אם עזבו דירה שחיו בה שנים לטובת דירה מתאימה יותר, ואת הדירה הנוספת הם משכירים. ההכנסה מהדירה הנוספת מהווה מרכיב משמעותי בהכנסות השוטפות המשמשות לקיומם של בעליה. מכיוון שלדירה ערך רב, דייר בעייתי יכול לגרום נזקים ניכרים, החל מאובדן שכר דירה, עת הדייר אינו משלם את תשלומי דמי השכירות כסדרם וכלה בנזק לדירה כתוצאה משריפה, בעיות בצנרת שאינן מטופלות וכיו"ב.

במקרה הראשון – קבוצה של רוכשים קנו דירות מקבלן, שילמו את כל התמורה עבורן ואף קיבלו את החזקה בדירות לפני שנים רבות. בשנים שחלפו מאז נרכשו הדירות, הקבלן נקלע לקשיים, פשט את הרגל ולא שילם את המסים שחלים עליו וכתוצאה מכך הקונים לא יכולים להירשם כבעלים של הדירות. במקרה השני – גברת ישראלי רכשה לפני שנים רבות קרקע חקלאית בצפון הארץ מאדם פרטי. מספר שנים לאחר העסקה המוכר פשט את הרגל. אמנם שנים רבות חלפו מאז נחתמה עסקת הרכישה של הקרקע ושולמה בגינה כל התמורה, ואף לטובת גברת ישראלי נרשמה הערת אזהרה, אך רישום הנכס על שם גברת ישראלי לא הושלם והנכס נותר רשום על שמו של המוכר שבינתיים נפטר.

במקרה הראשון – קבוצה של רוכשים קנו דירות מקבלן, שילמו את כל התמורה עבורן ואף קיבלו את החזקה בדירות לפני שנים רבות. בשנים שחלפו מאז נרכשו הדירות, הקבלן נקלע לקשיים, פשט את הרגל ולא שילם את המסים שחלים עליו וכתוצאה מכך הקונים לא יכולים להירשם כבעלים של הדירות. במקרה השני – גברת ישראלי רכשה לפני שנים רבות קרקע חקלאית בצפון הארץ מאדם פרטי. מספר שנים לאחר העסקה המוכר פשט את הרגל. אמנם שנים רבות חלפו מאז נחתמה עסקת הרכישה של הקרקע ושולמה בגינה כל התמורה, ואף לטובת גברת ישראלי נרשמה הערת אזהרה, אך רישום הנכס על שם גברת ישראלי לא הושלם והנכס נותר רשום על שמו של המוכר שבינתיים נפטר.