כאשר מספר יורשים מקבלים יחד דירה בירושה – לעיתים נדירות כולם שותפים לצרכים ולרצון המשותף בנוגע לשימוש העתידי בנכס. אחד רוצה למכור, השני רוצה להשכיר, והשלישי מעוניין להמשיך לגור בדירה. כאשר אין הסכמה – החוק בישראל קובע מנגנונים ברורים לפירוק השיתוף, כולל פנייה לבית המשפט שעשוי להתפתח להליך מינוי כונס נכסים למכירת הדירה וחלוקת התמורה בין היורשים. חשוב להבין את המשמעויות המשפטיות, הכלכליות והמיסויות של פירוק שיתוף בדירה שהתקבלה בעיזבון, כדי לפעול נכון ולשמור על זכויותיכם.

בישראל, נושא תכנון ההעברה הבין-דורית של נכסים ורכוש הפך בשנים האחרונות לשיח מרכזי בקרב משפחות אמידות ובמיוחד בקרב בעלי דירות רבות ונכסים מניבים. אך כאשר מדובר במשפחות שיש בבעלותן רכוש גם מחוץ לישראל – בין אם מדובר בדירות, חשבונות בנק, תיקי השקעות, חברות או כספים אחרים – חשוב להבין כי תכנון העברת הרכוש לדור הבא הופך למורכב הרבה יותר, ודורש התייחסות גם לדין הזר ולמשמעויות המשפטיות במדינות הזרות.

פסק דין חדש של ועדת הערר למיסוי מקרקעין נצרת עוסק בסוגיה רגישה וחשובה: האם היורשים שמילאו אחר התחייבות של אדם שנפטר למכור דירה ישנה כדי לזכות בהטבת מס בעת רכישת דירה חדשה, תזכה אותם בתשלום מס רכישה של דירה יחידה? ואם כן – האם היא מזכה אותם גם בפטור ממס שבח במכירה עתידית של הדירה?

משפחות רבות בישראל צברו לאורך השנים נכסי נדל"ן מסוגים שונים: דירות מגורים, משרדים, חנויות וקרקעות. העברת הנכסים הללו בצורה מושכלת ומסודרת לדור הבא מהווה אתגר מורכב, שדורש תכנון מעמיק והתאמה אישית לצרכי המשפחה וליכולת של כל אחד מהיורשים להתמודד עם המשימות הכרוכות בניהול נכסים אלו.

במהלך השנים, משפחות רבות רוכשות יותר מדירת מגורים אחת – חלק מהדירות נרכשות כהשקעה מניבה, אחרות מתקבלות בירושה, ויש המשמשות כעוגן כלכלי לעת פרישה. עם התבגרות ההורים, עולה לא פעם הצורך לתכנן כיצד להעביר את הנכסים שצברו לדור הבא, באופן שימנע חבות מס מיותרת.

צוואה היא אחת מההחלטות האישיות והמשמעותיות ביותר שאדם מקבל בחייו, ובמקרה של בני זוג – לעיתים ההחלטה נעשית במשותף, באמצעות צוואה הדדית. מדובר בכלי משפטי שמאפשר תכנון מסודר של העברת רכוש לאחר המוות, תוך שמירה על יציבות משפחתית ועמידה ברצון ההדדי של בני הזוג. במאמר זה נסביר מהי צוואה הדדית, מה היתרונות והחסרונות בה, ומה חשוב לדעת לפני שמקבלים החלטה.

משפחות רבות צברו מספר דירות מגורים לאורך החיים. לעיתים חלק מהדירות התקבלו בירושה. לעיתים הדירות נרכשו כהשקעה המשתלמת לאורך השנים – גם מניבה תשואה שוטפת וגם ערכה עולה. לעיתים נרכשו הדירות כתחליף או כהשלמה לפנסיה – רכוש המניב פירות שניתן יהיה להתפרנס ממנו לעת זקנה.  כעת ההורים מתבגרים ונשאלת השאלה כיצד ניתן לחסוך במס בעת העברת הדירות לילדים?

יפוי כוח מתמשך הוא מסמך שאדם כותב בעת שהוא עדיין כשיר לחלוטין שנועד להסדיר איך יתנהלו ענייניו אם וכאשר ייקלע למצב של חוסר כשרות קוגנטיבית זמני או קבוע. לדוגמא, מי ינהל את רכושו ובאיזה אופן, איפה יתגורר, מי יטפל בו, מי יקבל החלטות לגבי פרוצדורות רפואיות ועוד ועוד.

כדי לחלק את רכושו בישראל של תושב חוץ (שמרכז חייו מחוץ לישראל), נדרשים יורשיו, לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה (במקרה שהתושב הזר השאיר אחריו צוואה) מבית המשפט בישראל. מהן הדרישות כדי לקבל צו כזה בישראל ואיזה שיקולים יש לקחת חשבון כחלק מהתהליך?

אדם שמאבד את הכשרות שלו לקבל החלטות לגבי הרכוש שלו, מכונה בדין כ"חסוי", להבדיל מאדם "כשיר" אשר אין לו מגבלה בקבלת החלטות. בית המשפט ממנה על פי בקשת קרוביו אפוטרופוס לרכוש (בדרך מדובר בבן הזוג או בילדים).  אדם חסוי, אשר מונה לו אפוטורופוס לרכוש, ואשר בחשבונות הבנק שלו סכום העולה על 1,000,000 ש"ח (מיליון שקלים חדשים) נדרש להגיש לבית המשפט בקשה להשקעת כספי חסוי, המלווה בחוות דעת של רואה חשבון. במסגרת הבקשה, מתבקש בית המשפט, לאשר את אופן השקעת כספי החסוי.  בהסתכלות קצת יותר מעמיקה, בית המשפט, בעזרת האפוטרופוס הכללי, בוחן את כלל נכסיו של החסוי, כלל ההכנסות השוטפות שהוא מקבל וכלל ההוצאות שלו. 

באופן טבעי עיקר הרכוש של תושבים זרים נמצא בחו"ל במדינה שבה הם מתגוררים ולכן בדרך כלל הם יערכו צוואה במדינת התושבות שלהם. במקרים שבהם לתושב זר יש רכוש בישראל אנו ממליצים לערוך צוואה נוספת בישראל. הצוואה שתיערך בישראל תעסוק רק ברכוש שנמצא בישראל.

זוג צעיר שיש לו ילד אחד או יותר חייב לעשות צוואה. אמנם אנשים צעירים בדרך כלל לא חושבים על הסיטואציה שאחד מהם יחלה במחלה קשה, יקבל חלילה התקף לב או ייהרג בתאונת דרכים אך לצערנו הרב מקרים כאלה קורים מדי פעם.

מטבע הדברים, עיקר הרכוש של תושבים זרים נמצא בחו"ל (במדינה שבה הם מתגוררים) ולכן בדרך כלל הם יערכו צוואה במדינת התושבות שלהם. במקרים שבהם לתושב זר יש רכוש בישראל ההמלצה היא לערוך צוואה נוספת בישראל. הצוואה שתיערך בישראל תעסוק רק ברכוש שנמצא בישראל ויצוין בה באופן מפורש שהיא לא פוגעת או גורעת מהצוואה שעוסקת ברכוש בחו"ל.