טל רכניץ

כידוע מכשיר התובענות הייצוגיות הינו כלי רב עוצמה אשר מאפשר לאדם בודד להגיש תביעה לסעדים כספיים משמעותיים והצהרתיים כנגד החברות

אפשרות ביטול חוזה שנכרת בין שני צדדים מוסדר בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "החוק") תחת

אין כל ספק כי פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38/1, תמ"א 38/2, עסקאות פינוי בינוי), הינן אחד מנועי הצמיחה של

לעיתים רבות מתעוררות שאלות באשר לזכויות בגג של בית משותף לאחר שנבנו עליו מבנים. האם הזכויות בגג תיוותרנה כשם שהיו?

הרבה פעמים ישנן זכויות במקרקעין מכוח הסכמים או התחייבויות שמסיבות שונות, לא הסתיימו ברישום כדבעי בטאבו, והנחת המוצא הינה, כי

על מנת שנוכל להבטיח חיי מסחר תקינים, המחוקק קבע כי ברגע ששטר הועבר לצד במסגרת הסכם או שלא במסגרת הסכם,

במציאות הכלכלית שמתרגשת עלינו, הרבה פעמים מוצאים עצמם ספקים, נותני שירותים, עובדים וסתם צרכנים, בפני שוקת שבורה באשר מתברר להם

תופעת "הדייר הסרבן" הינה אחת התופעות השכיחות בישראל בפרויקטים של התחדשות עירונית בכלל, ובפינוי בינוי בפרט. מעבר להיותה תופעה שכיחה,

ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביום 03.08.14 את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת

חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") קובע בסעיף 4 מי רשאים להגיש תובענה ייצוגית. המחוקק קבע רשימה

כיום, שוק הנדל"ן הינו אדן יסוד במשק הישראלי  כשאנשים רבים, משקיעים או שואפים להשקיע בנכסים כגון דירות מגורים, משרדים, חנויות,

הנחת המוצא היא שניהול תביעה ייצוגית הינו מסע ארוך וגם גם משא של אחריות ומשאבים מבחינת התובע הייצוגי. משך ועל

לא אחת האזרח ה"קטן" נתקל בעוולות אשר נגרמות לו על ידי תאגידים גדולים, מדובר על עוולות נוראיות ומתסכלות, אשר בשל