תובענה ייצוגית הינה הליך ייחודי שהינו בעל מאפיינים דומים ורבים להליך תובענה "רגיל", אך גם בעל שוני מהותי ופרוצדוראלי רב. חוק תובענות ייצוגיות ותקנות תובענות ייצוגיות אינם כוללים התייחסות לאפשרות להגיש הודעה לצד שלישי בהליך ייצוגי. מצד שני תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת כי: "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".
ואז עולה השאלה, גם אם ניתן להגיש הודעת צד שלישי במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, האם הדבר ניתן בזכות או שמא יש צורך ברשות בית המשפט? באיזה שלב ניתן להגיש את ההודעה? כיצד יתנהל הדיון במידה ויצטרף לדיון צד שלישי?
ברע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהו רז מיום 1/4/2015 (ואשר הינו אחד מפסקי הדין האחרונים של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס), נדונה לראשונה הסוגיה ובין היתר נקבע כי ניתן לשגר הודעת צד שלישי בתובענה ייצוגית :
"דעתי היא כי הגשת הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית מחייבת קבלת רשות בית המשפט וכי יש לסווג את ההליך הייצוגי כבא בגדריה של תקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי".
(ההדגשות אינן במקור)
מדברים אלו, על מנת להגיש הודעה לצד שלישי יש לבקש את רשותו של בית המשפט. עוד נקבע כי המועד הנכון להגשת בקשת הרשות ליתן הודעה לצד שלישי הוא זה של הגשת תשובת הנתבע לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, היינו, תוך 90 ימים מהיום שהומצאה למשיב הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
בהליך הייצוגי הצד השלישי יהיה משיב לבקשת הרשות להגיש את ההודעה נגדו. בבקשת הרשות להגיש את ההודעה לצד השלישי ובתשובות לה, כבר תיכלל התייחסות בעלי הדין להוראות הנדרשות לאופן הדיון בהודעה לצד השלישי, בהתאם לתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לשם היעילות וקיצור ההליכים, נכון יהיה להורות לצד השלישי להגיש, עם תשובתו לבקשת הרשות ליתן את ההודעה נגדו, את כתב התשובה מטעמו במענה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. זאת, הגם שבשלב זה טרם הוכרעה בקשת הרשות ליתן את ההודעה לצד השלישי.
בכתב תשובה זה תהיה התייחסות הן לטענות המועלות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית והן לטענות שמעלה הנתבע נגד הצד השלישי.
כך או כך, נקבע בפס"ד קורל-תל בע"מ נ' אביהו רז שאם ניתנה הרשות להגיש את ההודעה לצד השלישי, יקבע בית המשפט, בגדר אותה ההחלטה הנותנת את הרשות, את ההוראות הנדרשות לשילובו של הצד השלישי בשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
מבחינת אמות המידה לבחינת מתן הרשות והצורך לצרף את אותו צד שלישי להליך, המורכב ממילא, נדרש ביהמ"ש לבחון ולהתרשם אם קיים ביסוס ראוי לחבות הצד השלישי כלפי הנתבע. על הרף הנדרש להיות מוגבר יותר אם מדובר בצדדים רביעיים, חמישיים וכן הלאה. עוד הובהר, כי בשלב המקדמי ולשם ההכרעה בבקשת הרשות, אין מקום לעריכת בירור עובדתי מעבר לכתוב בכתבי הטענות.
אם נתן בית המשפט רשות להגיש הודעה לצד שלישי, ייתן הוא בהחלטתו זו את ההוראות הכרוכות בכך, בנוגע לדיון בהודעה בשלב בירור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. ההוראה המתבקשת היא, כי הצד השלישי יוכל לקחת חלק בבירור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
בהמשך הדיון בסוגיית אישור התובענה הייצוגית, יוכל הצד השלישי לקחת חלק פעיל בהליך, וזאת מעצם טיבעו, טיבו והנפקדות שיכול ותהיה להליך על אותו צד שלישי. בכלל זאת, יוכל הצד השלישי לחקור את מבקש אישור התובענה הייצוגית ועדיו, לחקור את עדי הנתבע וכן להביא עדים מטעמו. עם זאת, בשלב זה אין להתיר לצד השלישי לחקור את העדים לעניין מישור היחסים שבינו (הצד השלישי) לבין הנתבע, ואין להתיר לו להביא עדים לגבי מישור יחסים זה.
אם אושרה התובענה הייצוגית, יהיה על ביהמ"ש להתייחס במסגרת ההחלטה המאשרת להוראות הנדרשות לשם המשך בירורה של ההודעה לצד שלישי בעת הדיון בתובענה הייצוגית גופה. לעניין זה קיימות בפני ביהמ"ש שתי אפשרויות כלליות להמשך בירור ההליך, "איחוד מלא" או "הפרדה נושאית". בדרך-כלל, נקיטה של האפשרות של "הפרדה נושאית" היא עדיפה. ניתן להתיר לבעלי הדין להתייחס בשנית לעניין מתן ההוראות הנדרשות, למשל, בגדר הסיכומים בכתב המוגשים על-ידיהם קודם למתן ההכרעה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
כך או כך, בחינת המקום והצורך לצירוף צד שלישי להליך הינה תלוית נסיבות. ברור לכל, כי יש לבחון את הדברים לא רק מנקודת המבט של הגוף הנתבע, אלא גם מנקודת מבט התובע והקבוצה אותה הוא מייצג בהליך. מצופה שבימ"ש יבחן את הדברים מתוך שאיפה לעשיית צדק ובשים לב להוראות הדין בעניין, אך עליו לשקול גם שיקולים של יעילות הדיון ובירור ממצה וענייני של הסוגיה המונחת לפתחו.