עם זאת, חשוב לשים לב שמדובר בזכות יחסית, זמנית ומצומצמת:
- החזקת הדירה אינה מספקת נדרשים מגורים של ממש – יש צורך במגורים של ממש כדי להחיל סעיף זה. הפסיקה קבעה כי "אפשר לומר על אדם שהוא גר בדירה כשהוא מקיים בה, באמת ובתמים, את מעונו ומשכנו". עם זאת, היעדרות מהדירה לתקופה זמנית או ארוכה איננה שוללת את תחולת הסעיף כל עוד הוכח שהאדם מתגורר בדירה.
- מגורים בדירה ערב הפטירה – הזכאים על פי החוק הם אלו "שיוסיפו לגור בדירה", להבדיל מאלו שהחלו להתגורר בדירה לאחר פטירת המוריש. החוק נועד למנוע מצב שקרובים שהתגוררו עם המנוח טרם פטירתו ימצאו עצמם ללא מקום מגורים. לכן, לצורך תחולת החוק יש להוכיח מגורים בדירה עם המנוח במשך תקופה סבירה טרם פטירתו.
- זכות זמנית – מטרת החוק היא הגנה על אלו שחיו עם המנוח טרם פטירתו. לכן, החוק גם מכיר בתקופה סבירה במסגרתה אותם זכאים יוכלו למצוא דיור חלופי וגם להתאושש מאבלם. כך למשל ביהמ"ש דחה בקשת אלמנה להארכה נוספת של השכירות לאחר שזו הוסיפה להתגורר בדירה במשך ארבע שנים לאחר פטירת המנוח. ביהמ"ש קבע שמדובר בתקופה מספקת כדי למצוא דיור חלופי וכי הגיעה העת לחלוקה סופית של העיזבון וחיסולו.
- תשלום דמי שכירות ליורשים – הזכאים עפ"י החוק מחויבים לשלם דמי שכירות ליתר היורשים בגין מגוריהם בדירה. היורשים האחרים לא מאבדים את זכויותיהם בדירה, אלא מחויבים לאפשר לזכאים להתגורר בדירה כנגד תשלום דמי השכירות המתאימים. דמי השכירות יכולים להיקבע בהסכם בין הזכאים לבין יתר היורשים ובהיעדר הסכמה על ידי בית המשפט.
- עדיפות לבן זוג – סעיף 101 לחוק המקרקעין נותן זכות קדימה לבן-הזוג הנותר בחיים, אף כנגד יורשי המנוח, כאשר מדובר במקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני-זוג (כגון דירת מגורים, בית עסק משותף, משק חקלאי).
לקריאה נוספת בנושא פירוק שיתוף של דירה שהתקבלה בירושה.
אנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו בכל נושא הנוגע לעניין.