הגדרת הקבוצה בתביעה ייצוגית

הגדרת הקבוצה בתביעה ייצוגית

הגדרת הקבוצה בתביעה ייצוגית

מטרת הליך התביעה הייצוגית הינה ריכוזן של תביעות פרטניות לכדי תביעה אחת, באופן שניהולה יהיה יעיל ותוצאתה  תיצור הרתעה כלפי תאגידים גדולים ורשויות מחד גיסא ומאידך גיסא, תעניק פיצוי הולם לנפגע, שנושא בדגל ומגיש את התביעה.

התובענה הייצוגית מתנהלת בשני שלבים. בשלב הראשון מוגשת בקשה לבית המשפט לצורך אישור הגשת התובענה כתובענה ייצוגית. השלב השני מתקיים רק באם והתקבל האישור, שלב זה כולל דיון והכרעה בתובענה לגופה. על מנת שבית המשפט אכן יאשר בקשה לתובענה ייצוגית עליו להשתכנע כי אכן מתעוררות בתביעה שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, בנוסף, האישור של תובענה ייצוגית יתקבל רק באם בית המשפט השתכנע מעבר לכך כי הליך זה הוא הדרך היעילה ביותר להכרעת העניין וכן כי קיים יסוד להניח שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בדרך הולמת ובתום לב (ס' 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות).

בשלב בקשת האישור יש צורך להגדיר את "קבוצת הנפגעים". הגדרת קבוצה הומוגנית הינה שאלה מהותית שאין להקל בה ראש שכן הגדרה לא נכונה או מדוייקת יכולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות רבות. ס' 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי כאשר בית המשפט מאשר תובענה ייצוגית, עליו להגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה. בנוסף, נדרש להגדיר את הנזק שנגרם לכל חברי הקבוצה, קיומו של קשר סיבתי לכאורי ועוד.

עניין חשיבות הגדרת הקבוצה בא לידי ביטוי ביתר שאת בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, שם נקבע כי בכדי שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת "איסור ההטעיה" (סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן), יש צורך להראות כי העוסק הפר את החובה שב"איסור ההטעיה", בנוסף, עליו להוכיח כי נפגע הוא מהפרת החובה וכן שקיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן, לבין הפגיעה.

בפרשת שטנדל בית המשפט העליון הבהיר כי על מנת לעמוד בתנאים לאישור התובענה כייצוגית, על התובע המייצג להניח, כבר בשלב האישור, תשתית ראייתית  מספקת שבכוחה להעיד על יכולתו העתידית להוכיח את יסודות הקשר הסיבתי וההסתמכות של חברי הקבוצה המיוצגת, והדרך לעשות כן היא על ידי הצגת נתונים "שיש בהם כדי להצביע על גובה הנזק שנגרם לצרכנים בעקבות ההטעיה", וכן  "הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון, על פיו ניתן יהיה לקבוע או לכל הפחות להעריך אלו צרכנים הושפעו מן הפרסום ומהי מידת הנזק שנגרמה לתובעים בשל הפרסום להבדיל מן השימוש בשירותיה של בזק בינלאומי שלא בעקבות ההטעיה" .

כלומר, הבקשה תאושר כתובענה ייצוגית אך ורק אם עלה בידי הנפגע המייצג את התביעה להצביע על הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון שלפיו ניתן יהיה לקבוע אלו צרכנים הסתמכו על ההטעיה (גודל הקבוצה) ומה מידת הנזק שנגרמה לחברי קבוצת התובעים כאמור, בשל הטעיה זו.

במידה ואין בטענות התובע המייצג תשתית מספקת להתייחסות לסוגיות ההסתמכות והקשר הסיבתי, המערער לא הראה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, ובהתאם לכך לא קיים את התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק זה.

ניתן להסיק מפסק דין שטנדל כי לעיתים, להגדרת תתי קבוצות במסגרת הגשת הבקשה תהיה השפעה מכרעת לעניין אישורה על ידי בית המשפט. נפסק, כי בטרם ידחה בית משפט בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל היעדר הומוגניות בין חברי הקבוצה, מן הראוי כי יידרש לאפשרות להכשיר את התובענה לבירור בהליך ייצוגי באמצעות שימוש באחד הפתרונות המופיעים בחוק, בן היתר, הסמכות לפצל את הקבוצה לתתי-קבוצות (סעיף 10(ג) לחוק זה)[1].

בהתאם לס' 10(ג), ביכולתו של בית המשפט להגדיר "תתי קבוצות" במידה והוא מוצא שחלק מחברי הקבוצה הם בעלי עניין בשאלות המהותיות המתעוררות במשפט. מעבר לכך, על העניין הנוגע להם להיות מנותק משאר חברי הקבוצה הכללית שבשמה מוגשת התובענה הייצוגית.

הנה אם כן, הליך של תובענה ייצוגית, הינו הליך כבד משקל ושמעות, ולכן בטרם נוקטים בו, יש להיוועץ עם גורמים מנוסים, שכן ישנה חשיבות רבה לאופן ניסוח כתבי הטענות, ויישום הוראות הדין וההלכה הפסוקה למקרה הקונקרטי.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עורך דין טל רכניץ (LL.M, MBA) הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין ונוטריון" העוסק בתחום המשפט המסחרי, נדל"ן ומיסוי מקרקעין  www.rk-law.co.il

רשימה זו המובאת לעיל הינה למידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אין לראות בה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 אין לעשות שימוש להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או חלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.


[1] ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ.

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן