הצעת רכש או מיזוג?

הצעת רכש או מיזוג?

חברה מסחרית חפצת חיים הרוצה לצמוח ולהתפתח שואפת לעשות זאת באופן אורגאני באמצעות התעצמות הפעילות הקיימת שלו. זו "דרך המלך". אולם, לעיתים ההתפתחות העיסקית כאמור, נעשית באמצעות רכישת פעילות או מיזוג עם חברה או גוף עיסקי דומה או מתחרה, או בעל פעילות סינרגטית.
כאשר חברה מעוניינת לרכוש את הפעילות של חברה אחרת, עולה שאלה אם לרכוש את כל הפעילות, או חלקה, ככל שיש הבחנה במספר פעילויות באותה חברה (למשל, חברה שיש לה מחלקת ייצור, מחלקת תפעול וכיו"ב). כשרוצים לרכוש את כל הפעילות בחברה מסויימת, קרי להשיג שליטה מלאה בחברה, ניתן לעשות זאת באמצעות רכישת מניות החברה הנרכשת או "חברת המטרה" או לבצע מיזוג בין החברות.
כמו כן, יש אבחנה בין חברה פרטית לציבורית ומובן כי לגבי האחרונה המגבלות של המחוקק הן יוותר מחמירות.
יש כמה דרכים המוכרות בחוק להצעות רכש כאמור:
סעיף 336 לחוק החברות מציין כי "לא ירכוש אדם מניות של חברה ציבורית, כך שלאחר הרכישה תהיה לו החזקה של למעלה מ-90% ממניות החברה, אלא בדרך של הצעת רכש".
לפיכך, מי שמעוניין להשיג שליטה בחרה ציבורית צריך לפעול בהתאם להוראות החוק, ולהציע הצעת רכש מלאה, קרי להציע למעשה לרכוש את כל מניות החברה ומשכך להציע את ההצעה לכל בעלי-מניותיה. מעבר לכך, לא ניתן לנקוט איפה ואיפה בעניין. הדבר אף מעוגן בתקנות הצעת הרכש, שקובעות כי חובה על המציע להציע הצעה שווה לכל בעלי המניות.
מצד שני, אם יש מספר סוגי בעלי מניות בחברה, אפשר להציע הצעה שונה לבעלי סוגים שונים של מניה, אך לא ניתן להפלות בהצעות בין בעלי מניות מאותו סוג.
למנגנון הזה שנקבע בחוק, יש גם יתרונות. במידה ונענו להצעה מספר בעלי מניות המאפשרים ביחד למציע להגיע להחזקה של מעל 95% ממניות החברה, ובלבד שההצעה אושרה על ידי רוב בעלי המניות שאין להם "עניין אישי" בה, ביכולתו של המציע הלכה למעשה לכפות על מיעוט בעלי המניות שהתנגדו או שלא נענו להצעה, למכור גם את מניותיהם, ולהגיע להחזקה של 100%, גם אם לא 100% מבעלי המניות אישרו את הצעת הרכש.
מצד שני, במידה ושיעור ההיענות להצעה מאפשר למציע לרכוש 95% ומטה (למעשה בין 90% ל 95%) ממניות החברה, ביכולתו לרכוש עד 90% בלבד ממניות החברה. העומד מאחורי המגבלה הזו, הוא הרצון להימנע ממצב בו נותרים בחברה בעלי מניות חסרי יכולת להשפיע על הנעשה בחברה כשהמחוקק קבע רף של עד 10% לכמות בעלי מניות המיעוט.
נראה אם כן, כי הצעת הרכש הינה עדיפה ונוחה מהאלטרנטיבה המוכרת בדין : מיזוג. הצעת רכש הינה קצרה יותר, ששכן אינה מצריכה קבלת אישור הדירקטוריון והאספות הכלליות של שתי החברות, היא אינה טעונה את אישור ביהמ"ש, או נושי החברות (בסייג אחד: אלו המחזיקים באגרות חוב המירות למניות) אינם יכולים להביע עמדתם ולהתנגד להצעה וכן הלאה.
אולם לא הכל נוצץ ו"המוקש" בהצעת רכש טמון בסעיף 338 להוראות חוק החברות שלפיו בימ"ש יכול להתערב ולקבוע, לבקשתו של בעל מניות שהשתתף בהצעת רכש (כלומר שנענה בחיוב להצעה), כי התמורה שהתקבלה במסגרת ההצעה אינה הוגנת ולהטיל על המציע, בדיעבד, לשלם לניצעים את "מחיר המניות ההוגן" , קרי המדובר בסעד של הערכה.
המדובר בפתח להתערבות בוטה וברורה בחופש ההתקשרות בין הצדדים. כדי להתמודד עם החשיפה או הסכנה שבכך, ניתן לצמצם את הסיכון באמצעות הכנסת הוראות מתאימות מלכתחילה להצעת הרכש, לפיה יקבע וייכתב מראש בהצעה כי נמעני ההצעה לא יהיו רשאים לעתור לבימ"ש לסעד של הערכה כאמור, לא יוכלו לפנות לבימ"ש בבקשה לסעד כזה, דבר ששיש בו כדי לצמצם משמעותית את החשיפה להתערבות כזו, ולגדרה אך ורק לבעלי מניות המיעוט שהצעת הרכש נכפתה עליהם.
אפשרות נוספת, לרכוש שליטה בחברה אחרת, הינה באמצעות הליך מוסכם של מיזוג בין הבחרות, בהתאם לקבוע בסעיף 320 לחוק החברות. הליך כאמור הינו יותר מורכב, שכן הוא דורש אישור אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית בכל אחת מהחברות המתמזגות. מעבר לכך, במקרה ובו ישנם בחברה מסויימת מספר סוגים של מניות, יש לקיים אסיפה נפרדת כל סוג של בעלי מניות שתאשר ברוב (רגיל, אלא אם בתקנון החברה ישנה החרגה לכך) את ההסכם, בנפרד. אמנם הליך זה, אינו טעון אישור של בימ"ש, אך יש לזכור כי בימ"ש יכול להתערב בו די בנקל, באמצעות פנייה של כל צד מעורב (בעל מניות מיעוט) או אפילו נושה. הניסיון מלמד כי נטיית בימ"ש היא שלא להתערב בהליך כזה שנעשה במסגרת הסכם שאושר על ידי רוב בעלי המניות בשתי החברות, אך אין כל ספק שבמקרים המתאימים בימ"ש יכול בהחלט להתערב (למשל במקרה של טענה לקיפוח המיעוט או טענה לשיקולים זרים שמגובים בראיות וכיו"ב) ובכל מקרה, ברור כי הדבר יעכב את ההליך. על מנת שההליך הזה יעבור "חלק" ויצמצם למינימום את האפשרות שבימ"ש יתערב בהסכם בדיעבד, יש צורך באישור רוב מקרב בעלי המניות בשתי החברות, בניטרול אלה ש"נגועים" או מעורבים, דוגמה מקרה שמישהו או מי מטעמו מחזיק מניות בשתי החברות או שניתן להצביע על כל ניגוד אינטרסים אחר מקרב בעלי המניות שמאשרים את הסכם המיזוג.

האפשרות הנוספת לביצוע מיזוג או רכישת שליטה בחברה אחרת, הינה באמצעות בית המשפט. דרך זו מוצאת ביטוי בסעיף 350 לחוק החברות, שמהווה מעין "סעיף סל" להתערבות בית המשפט ביחסי שבין בעלי מניות בחברה לחברה עצמה או במישור היחסים שבין החברה לנושיה. אישור המיזוג בדרך זו, אף נעשה באספות סוג של בעלי המניות, ומכוח סמכותו של בית המשפט הוא יכול לקבוע את הצורך באסיפות לא רק לפי סוגי מניות, אלא לפי סוגי בעלי אינטרסים ועוד. הגמישות היא רבה ובית המשפט דורש רוב של 75% מבעלי המניות. חושב להבין שבהליך זה, בית המשפט אינו מקבל את הכרת הרוב באופן אוטומטי, ויכול לבחון את ההחלטה ואת העסקה בכלל מנקודת מבט אקטיבית, כשהמדד של בית המשפט הוא הוגנות וסבירות, תוך שאיפה לכך כי חלוקת הרווחים הצומחים מעסקת המיזוג נעשית בצורה הגונה והוגנת ובצורה שוויונית ככל הניתן. הסמכות של בת המשפט היא מאוד רחבה ויכולה לכלול קביעת תנאים למיזוג ועוד ועוד סעדים, שלא בטוח שהצדדים היו רוצים או מסכימים להם בצורה רצונית או הסכמית … מצד שני, היתרון ברכישה או מיזוג כאמור מעבר לעובדה שלא נדרש אישור הדירקטוריון למהלך, הינה ההכשר של בית משפט. משנתן בית המשפט הכשר לדברים, הרי שמבחינת הרוכש הוודאות רבה והסיכון שלאחר מכן, מישהו יתקוף את המהלך הינו נמוך ביותר.
מובן שהאמור לעיל אינו רשימה ממצה, ויש לדון בכל מקרה לגופו עם עורך דין בעל ניסיון שיכול לנתח את הסיטואציה ולהתאים את הפיתרון האפקטיבי והיעיל ביותר למצב והצרכים העומדים על הפרק תוך ראיית האינטרסים השונים של הצדדים, ושל הלקוח שלו, בראש ובראשונה.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן