חשיבות ומשמעות הסכמה על הדין החל ומקום השיפוט בהסכמים בינלאומיים

חשיבות ומשמעות הסכמה על הדין החל ומקום השיפוט בהסכמים בינלאומיים

סכסוך שותפים

עריכת הסכם בין שני צדדים, הינה מלאכה מורכבת וקשה. יש לגשר על פערי מידע ולמצוא מכנה משותף, למזער ניגודי אינטרסים לעיתים ולבטא הסכמות מסחריות בצורה הוגנת, ברורה ומקובלת. זו מלאכה קשה מאוד, שלפעמים כרוכה במשא ומתן ארוך ומתיש, וזאת מבלי לציין את הבדיקות המקדימות והדקדקניות, שלעיתים מבוצעות ונדרשות.

המורכבות הזו, מקבל משנה תוקף בעת עריכת הסכמים בינלאומיים. במקרה כזה כל הקשיים מתעצמים, בשל מרחק פיזי, קושי לתקשר, ובעיקר פערי תרבות והליכות מסחר.

מעבר להכל, ובהנחה שמצליחים לגשר על כל הפערים ולהגיע להבנות ושיתוף אינטרסים, הסכם טוב והגון, לוקח בחשבון גם התייחסות למנגנון ליבון מחלוקות ודיון והכרעה בסכסוכים. בהקשר  זה, כשמדובר בהסכם בין שני צדדים באותה ארץ, שאלת ברירת הדין ומקום השיפוט היא חשובה, אך פחות אקוטית.

כך למשל, הסכם בין שתי חברות מסחריות שאחת מקום מושבה ביוקנעם והשניה בת"א, אז לשאלה אם וכיצד תתברר המחלוקת (בבימ"ש או בבוררות) ובאיזה מקום, קרי סמכות השיפוט האם זו תהיה לבימ"ש המוסמך בעיר ת"א או בחיפה, במקרה כאמור, יש חשיבות, אך לא מהותית. במיוחד במציאות של היום, בהן אמצעי התחבורה הינם נוחים ונגישים.

אולם, כשמדובר בחוזה בין לאומי, לסמכות הדין ולמקום השיפוט שנקבע בהסכם לדיון והכרעה במחלוקות, נודעת חשיבות רבה, ולפעמים אלה יכלים לקבוע את התוצאה מראש … במה דברים אמורים ?

ניקח לדוגמה הסכם בין תאגיד ישראל לתאגיד אמריקאי שמקום מושבו בחוף המערבי של ארה"ב, בקליפורניה. היה ונקבע בהסכם כי סמכות השיפוט תהיה הדין האמריקאי וחוקי מדינת קליפורניה, וכי סמכות השיפוט הבלעדית תהיה לבימ"ש המוסמך בקליפורניה, ייווצר מצב בו לעיתים רחוקות, יהיה "משתלם" או כדאי לחברה הישראלית, לנהל הליך משפטי כנגד הצד השני להסכם. במקרה כאמור, עמדת החולשה של החברה הישראלית, תהפוך אותה ל"צד החלש" במהלך חיי ההסכם, ותכפה עליה מציאות, שלמעשה עלולה לגרום לה לנזקים כספיים.

מניסיוננו הרבה פעמים חברות בהסכמים בינלאומיים, מסתכלים על שורת הרווח, ולכן לעיתים מתמקדים, בהתחייבויות ההדדיות, וחשוב להם לעגן את התנאים המסחריים שהוסכמו, קרי גובה התמורה, ותנאי התשלום, ופחות מקפידים להתייחס לסוגיות שנראות טכניות בעיקרן כמקום השיפוט והדין החל.

איזה דין חל ומקום השיפוט נתפסים כדברים טכניים בלבד, ולעיתים נוטים לא להתעקש על כך. זו טעות גדולה. לעיתים הטעות מתגלה בצורה מאוחרת, ואז המצב הקיים, בו חברה ישראלית בדוגמה האמורה לעיל צריכה לנהל הליך שמעצם טיבעו וטיבו הוא ארוך ויקר גם מוץ לגבולות המדינה, במדינת קליפורניה ולפי הדין המקומי, רק מעצימה את הסיכון, שכן מדובר בהליך ארוך ויקר, שאין וודאות בצידו, ודורש תשומות רבות של אנרגיות ומשאבים, דבר שלעיתים מעקר מתוכן את הרצון לעמוד על זכויות מוצדקות מבחינת הליך מול תועלת. כך למשל, אם הצד שני בדוגמה האמורה לעיל, מסב נזק נטען של כמה מאות אלפי דולרים, אך העלות של ניהול הליך כזה במדינה זרה לפי דין זר, עלולה גם היא לעלות סכום משמעותי של כמה מאות אלפי דולרים, שלא לדבר על התשומות הכרוכות בנסיעות לדיונים וכיו"ב.

לכן, במקרים המתאימים חשוב מאוד להתעקש ולהקפיד בהסכמים בין לאומיים על סוגייה זו, וגם אם יכולת המיקוח אינה זהה, יש למצוא נקודת איזון שתוציא את שני הצדדים מ"אזור הנוחות" כך למשל, לקבוע סמכות שיפוט במקרה של מחלוקת לטריבונל אלטרנטיבי (כגון מוסד לבוררות או גישור בינ"ל) במדינה אחרת שנמצאת בטווח שבין שני המדינות עם סמכות שיפוט בלעדית. אם נסתכל על הדוגמה של התקשרות בין חברה ישראלית לחברה אמריקאית, ניתן לקבוע כי מחלוקות בין הצדדים יידונו ויוכרעו במוסד לגישור בינ"ל בלונדון אנגליה. הסכמה כזו, גורמת לשני הצדדים "חוסר כדאיות" ומוטיבצית יתר, להביא להכרעת צד שלישי את המחלוקות ביניהם …

אם כן, גם בהסכמים בין לאומיים, כדאי לפעול בצורה זהירה ושקולה ולקחת בחשבון שיקולים מעבר לשורת הרווח במהלך חיי ההסכם, אלא יש להסתכל גם על התסריט הפחות אופטימי וכן לקחת בחשבון מצב של מחלוקות בין הצדדים, וצורך בדיון והכרעה בהם. היוועצות בעורך דין בעל ניסיון מוכח ורקע בתחום, יכול לסייע לנטר את הסיכונים והרגישויות ולעמוד על הדברים החשובים ולמצוא את הפתרונות שגם אם לא מושלמים, אלה פתרונות שכולם לחיות איתם בשלום, ולא יעמידו צד זה או אחר, בעמדת נחיתות מובנית וברורה.

 

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עורך דין טל רכניץ (LL.M, MBA) הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין ונוטריון" העוסק בתחום  המשפט המסחרי, נדל"ן, וליטיגציה מסחרית, www.rk-law.co.il

אין לעשות שימוש ו/או להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או לחלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

מאמרים נבחרים

עסקאות קומבינציה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

יוני 15, 2022

מס הרכישה ברכישת דירה בישראל – 2022

עסקאות מקרקעין הן עסקאות נפוצות מאוד בשוק הישראלי. כשמוכרים נכס מקרקעין כגון דירה, מגרש וכיו"ב…

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 16, 2022

מכירת דירה יד שנייה – המדריך המלא 2022

לפני שיוצאים לדרך יש כמה בדיקות שחשוב מאוד לעשות עוד לפני שמקבלים החלטה סופית ומעמידים את הדירה למכירה.

קראו עוד...

טלי קסלר

ינואר 1, 2022

מה עושים אחים שקיבלו בירושה בית צמוד קרקע עם זכויות בניה

לאחרונה פנתה למשרדנו אישה שקיבלה בירושה, יחד עם אחיה, בית צמוד קרקע בגבעתיים. הבית הוא בית ישן וקטן…

קראו עוד...

טלי קסלר

מאי 11, 2021

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633+ או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן