אישורה של תביעה כתביעה ייצוגית על ידי בית המשפט, הוא שמניע את הצדדים, ובפרט את הנתבע, לנתב את התביעה אל עבר הסדר פשרה עם הצד שכנגד. לאור האמור, ברור כי טמונה חשיבות רבה באישור תביעה כתביעה ייצוגית, בין אם התביעה תנוהל עד סופה באולמות בית המשפט ובין אם אישור זה יוביל להסדר פשרה בין הצדדים.

הליך של סילוק תובענה ייצוגית על הסף, עוד בשלב בקשת האישור הינו נדיר וחריג.  נושא זה נדון לאחרונה במסגרת ת"צ 6859-01-15 אלבט תאורה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שם עלתה השאלה האם יש מקום לאפשר ניהולה של תובענה ייצוגית אשר קבלתה מחייבת סטייה מהלכה מחייבת של בית המשפט העליון ?  בענייננו קבע בית המשפט כי הבקשה לניהול תובענה ייצוגית אשר מונחת לפניו, סותרת את הלכת בוני התיכון:

"פסק דין בוני התיכון דן בהגבלה שנקבעה ביחס לשיעור הריבית שחל על ההלוואה גופה (הגבלה העומדת מאז שנת 1985 על 13%), בעוד שהתובענה שלפניי עוסקת בהגבלה על שיעור ריבית הפיגורים (העומדת מאז שנת 19855 על 17%). ואולם ברור וגלוי כי עניין זה כשלעצמו אינו גורע מהרלוואנטיות של הלכת בוני התיכון לסוגיה בה עסקינן. לפיכך אין מנוס מהקביעה כי התובענה שלפניי עוסקת בנושא אשר לגביו קיימת הלכה מחייבת של בית המשפט העליון".

בהתבסס על הלכה זו, הגיש הבנק הנתבע בקשה למחיקה על הסף של הבקשה לתביעה ייצוגית על סמך שתי טענות: ראשית, לטענת הבנק, אין אפשרות סבירה להצלחת התובענה לאור ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006, הקובע כי יש מקום לאשר תובענה כייצוגית אם ורק אם "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". לטענתו, הואיל ובקשת האישור נסמכת על עמדה משפטית שנדחתה ע"י בית המשפט העליון בהלכת בוני התיכון, ניתן לקבוע כבר בשלב זה לסלקה מאחר ואין אפשרות סבירה כי השאלה המשפטית המדוברת משותפת לכלל חבריי הקבוצה. שנית, לטענת הבנק, אין הצדקה לניהול תובענה ייצוגית לאור ס' 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, המציב כתנאי לאישור ניהול תובענה כייצוגית את הדרישה כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ודוק, הבנק טוען כי לא ייתכן שגוף המתנהל על פי הלכה של בית המשפט העליון יהיה חשוף להגשת תובענה ייצוגית נגדו.

בהקשר זה קבע בית המשפט, כי מבחינה תאורטית יתכנו נסיבות בהן קיימת אפשרות סבירה שהליך ייצוגי המחייב הפיכת הלכה מחייבת של בית המשפט העליון יצליח. כלומר, ייתכן שיתקיים התנאי הקבוע בס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, היינו שהתובענה תעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט על אף שקיימת בעניין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. באותה נשימה בית המשפט הסתייג וקבע כי:

"סבורני כי כאשר קבלת תובענה ייצוגית מחייבת פסיקה הנוגדת הלכה מחייבת של בית המשפט העליון דינה להיות מסולקת על הסף על ידי הערכאה המבררת, מהטעם שהערכאה המבררת מחויבת לפעול על פי ההלכה הפסוקה, ואינה מוסמכת לסטות מהלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון. ודוק, ככל שיסבור בית המשפט העליון, במסגרת ערעור שיוגש על החלטת הסילוק על הסף, כי יש מקום לשנות את ההלכה, עומדת לו הסמכות לעשות כן, ולהורות על החזרת הדיון לערכאה המבררת".

 באותו עניין, ביקש הבנק מבית המשפט לפסוע צעד נוסף ולקבוע כי הליך של תובענה ייצוגית אינו יכול להוות מכשיר לשינוי הלכה פסוקה. בעניין זה קבע בית המשפט כי אין מקום לפסול אפשרות זו מהטעם כי אין לאדם הפועל בהתאם להלכה של בית המשפט העליון, חסינות מפני האפשרות שהלכה זו תשונה או חסינות מפני הגשת הליך משפטי נגדו. זאת ועוד, קבלת טענה זו מנוגדת לתכלית המנויה בס' 1(1) לחוק תובענות ייצוגיות: "מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים". הנה אם כן תכלית זו תומכת במתן אפשרות לניהול תובענות ייצוגיות שתכליתן המוצהרת היא שינויה של הלכה פסוקה. לכן נקבע כי: "אין לשלול את סמכותו של בית המשפט העליון להעמיד את ההלכה המחייבת לבחינה מחדש במסגרת ערעור על החלטתה של הערכאה המבררת. עניין זה יש להותיר כאמור לשיקול דעתו של בית המשפט העליון, אשר אם ימצא לנכון יבחן מחדש את ההלכה המחייבת במסגרת הדיון בערעור על בקשה לסילוק על הסף, ואם יסבור שאין צורך בכך, ימנע מלעשות כן".

לסיכום, בעניין הנידון בית המשפט קובע כי כל עוד אישור בקשה לתובענה ייצוגית מחייב סטייה מהלכה מחייבת של בית המשפט העליון, לא ייתכן כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלה המשפטית המשותפת העומדת ביסוד התובענה תוכרע לטובת הקבוצה, אולם נותר הפתח כי בית המשפט העליון, יחליט לסטות מהלכה קודמת, וזאת באמצעות הגשת ערעור. מחד גיסא, ניתן לראות באמור בפסק הדין הנ"ל אמירה ברורה, לפיה במקרה שישנה הלכה מחייבת בעניין מפי בית משפט העליון, כל ערכאה אחרת צפויה לסלק את התובענה על הסף. מאידך גיסא, ניתן לקרוא את האמור לעיל בזויות אחרת, ולהבחין בחשיבות הדיון וההכרעה לגופו של עניין במסגרת תובענה ייצוגית, וכי האצבע על ההדק בסילוק על הסף של תובענה ייצוגית הינה מאוד קשה ונוקשה …

 הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עורך דין טל רכניץ (LL.M, MBA) הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין ונוטריון" העוסק בתחום  בתחום המשפט המסחרי נדל"ן וליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות, www.rk-law.co.il

אין לעשות שימוש ו/או להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או לחלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.