תוכן עניינים

פירוק שותפות עסקית / סכסוך שותפים – המדריך המלא 2023

סכסוך שותפים

מבוא

מערכת יחסים עסקית, הינה מערכת יחסים מורכבת טעונה עליות ומורדות שדורשת עבודה שוטפת, ושנתונה לאתגרים לא פשוטים מגורמים חיצוניים ונסיבות משתנות, ממש כמו מערכת יחסים זוגית.

יתרה מכך, לא בטוח שמערכת יחסים עסקית הינה בעלת השלכות כלכליות נפשיות ורגשיות, פחותות מאשר במערכת יחסים זוגית.

על כן, כשאחד הצדדים רוצים לפרק את השותפות, הוא צריך לקחת בחשבון המון גורמים, ותקופת הביניים הינה רוויית מתחים ולחצים שעלולים לגרום לקריסת הנכס המשותף, ותמיד יש חשש שאם הולכים למהלך כזה, מה ייוותר ועל מה בעצם הדיון …

יש כמובן תפיסה פשטנית, שברגע שמחליטים להיפרד, אז למעשה משאירים אדמה חרוכה ואין למעשה למה להשקיע בכך משאבים, ואנרגיות, בגישה של "אחריי המבול" …

אולם, ברור לכל, ומובן כי זו תפיסה דווקנית שלא מתאימה לכל הנסיבות.

אמנם, כשמדובר בשותפות בפעילות עסקית שאין לה עתיד (מייצרת הפסדים ניכרים, או תלויה רגולציה שהשתנתה ועוד), ייתכן והמלאכה יותר קלה, ועדיין יש להגיע להסכמה איך ובאיזה אופן סוגרים את העסק המשותף, גם אם זו החלטה של צד אחד בלבד.

אך כשמדובר בעסק משותף, שיש לו משמעות כלכלית, ואופק מסחרי איתן, שאינה תלויה בהכרח בשותף אחד, זו אופרה אחרת. במקרה כאמור (שהוא המקרה היותר שכיח), כשמגיעים לדיון והתנהלות מתוך רצון אמיתי להגיע להכרעה, הן בהסכמה לאחר הדיברות או שמא באמצעות הכרעה שיפוטית, זהו כבר סיפור שונה לחלוטין.

במקרה כזה, גם אם נפרדים, יש לכל הפחות, אפשרות שהעסק יישאר פועל בצורה כזו או אחרת, כך שאחד הצדדים ייוותר עם מלוא הנכס והצד השני, יקבל עבור חלקו תמורה ניאותה. בהקשר זה, ניתן להגיע לתוצאה שזה נהנה, ולזה לא חסר.

מעבר לכך, יש סיטואציה שממש אפשר להגיע בצורה מושכלת לחלוקה פיזית חשבונאית ומשפטית של הנכס המשותף, כך שכל אחד נפרד לדרכו, ונשאר עם חלק הנכס המשותף, אך פרידה כזו גם צריכה להיעשות בצורה מסודרת מושכלת וברורה.

הרבה מההתקשרויות העסקיות הן כמו סיפור מהאגדות, אך בליווי והדרכה מצד בעלי מקצוע מנוסים, גם הפרידה יכולה לא להיות בהכרח גיהנום, אלא אף נעימה ומועילה, ותוצאה של WIN WIN היא לא בהכרח מילה גסה.

מטרתנו העיקרית בחיבורנו  זה, הינה להבהיר מה הוא פירוק שיתוף עסקי. מכאן, שלא נתייחס לסוגי התאגדות מסוגים בהם אין צורך בתהליך, התאגדות מסוג "יחיד עם תיק" (עוסק מורשה או עוסק פטור לפי סעיף ההגדרות בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975) ולא נתייחס לעצמאי ללא תיק (מבצע עסקה אקראית לפי סעיף ההגדרות, סעיף 1 לפקודת מס ההכנסה).

מהי שותפות

הבדיקה הראשונית שעלינו לעשות בהקשר של פירוק שיתוף זו בחינה האם בכלל מדובר בהתאגדות מסוג שותפות.

בפקודה אנו רואים כי לבחינה זו יש חשיבות רבה וכי המחוקק מבקש לצמצם את המושג "שותפות" רק למקרים בהם מתמלאים כל התנאים שיש ליישם לצורך הקמת שותפות.

המחוקק טורח ומפרט את המקרים בהם לא יחשב אדם כשותף. זאת אנו רואים בתתי הסעיפים של סעיף 2 לפקודה והם: סעיף 2(1) לפקודה הקובע כי לא כל שיתוף בנכס או בפעולה עסקית יוצרת שותפות וזאת ללא הבחנה כיצד הצדדים מחלקים את הרווחים שהנכס או הפעולה מניבים.

גם תת סעיף 2(2) לפקודה המציג מקרה נוסף בו צדדים חולקים רווחים כתוצאה מנכס משותף מניב, גם הם לא יחשבו לשותפות, סעיף זה דומה לקודמו אולם מדגיש ומוסיף כי הקביעה שאין מדובר בשותפות  תעשה גם ללא הבחנה אם יש או אין לצדדים זכות או טובת הנאה בנכס.

תת סעיף 2(3) לפקודה המצמצם ומזקק עוד יותר את האפשרות להיחשב לשותפות ומתייחס אף לנעשה במקרה שאחד מבעלי הנכס או העסק מפסיד הון ומשתמש בהכנסה שמפיק מהדבר לצורך כיסוי חובותיו ומוסיף כי, גם מקרה שכזה אינו הופך שותפים לדבר לשותפות כהגדרת הפקודה. או תת סעיף 2(4) לפקודה, מפרטת את העובדה שגם עובד שנשכר באמצעות חוזה עבודה ומקבל חלק מרווחי העסק אינו יחשב לשותף.

תת סעיף 2(5) לפקודה המכריע כי גם ילדו של נפטר שהיה צד לשותפות אינו בא "בנעלי אביו המנוח" ואינו צד לשותפות או חב בחובותיה גם אם מרוויח מהשותפות, אך בתנאי שהרווח יתקבל בצורת אנונה .

תת סעיף 2(6) לפקודה הקובע כי גם המלווה כסף לשותפות או עסק לא יחשב לצד בשותפות ואין זה תלוי אם גובה "נשך" או שנתן את ההלוואה ללא תמורה עודפת.

תת סעיף 2(7) לפקודה הקובע כי גם אדם שמרוויח ממכירת מוניטין העסק לא יהווה צד לשותפות בו. אולם, תת סעיף 2(8) לפקודה מסייג את המקרים האחרים בהם התשלום הוא חד פעמי וקובע כי במקרים בהם תהיה קבלה פירותית וחוזרת הנובעת מרווחי העסק או שהתשלום המתקבל תלוי באופן ישיר ברווחי העסק ומשתנה לפיהם אזי שיחשב לצד בשותפות אלא אם ניתן לסתור את העובדה שכך הדבר.    

הבדיקה הראשונית לגבי יחסי שותפות נבדקת גם בפסיקה. בדיקה שכזו מצד בית המשפט נדרשת כאשר אחד הצדדים אשר אינו מעוניין בהתערבות בית המשפט בנוגע לאופן בו יש לבצע את פירוק השיתוף, מעלה טענה מקדמית בה גורס כי למעשה כלל אין שותפות וכי למעשה מדובר באחד מהמקרים הנקובים בסעיף 2 לפקודה (המפורטים לעיל).

במקרה שכזה בית המשפט לא מסתפק בבדיקת הפרמטרים הראייתיים הנקובים בפקודת השותפויות לצורך הקביעה אם אכן נוסדה שותפות ומעלה את רף הבדיקה. בית המשפט בודק במקרה שכזה גם את הפן העובדתי להיווצרות שיתוף. 

כפי שנראה בערעור אזרחי 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק פורסם ביום 31.12.89 בו נקבעו המבחנים והם כדלהלן: 

"השאלה האם נקשר הסכם בין בעלי דין המגיע לכלל קשר של שותפות היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק. השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה שבעובדה היא (partnerships 210, . 350D. 2a am. Jur59).

סעיף  2לפקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה- 1975מנחה, על דרך השלילה ועל דרך החיוב, באלה נסיבות נסיק קיומה של שותפות ואימתי היחסים שבין הצדדים עם כל מורכבותם אינם מגיעים לכלל שותפות. עמדנו על כך לא אחת בפסיקתנו והתגבשו קווים מנחים לבחינת הנושא. כך אצלנו וכך גם בהלכה המקובלת בדין האנגלי והאמריקאי. כך למשל ראוי לבחון, בין היתר, את אלה:

–                הכוונה של הצדדים להיות שותפים.

–                הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים.

–                השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק.

–                הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק.

–                הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בעניני העסק.

–                השתתפות הצדדים ברווחי העסק.

–                 מישכם של היחסים בין הצדדים"

העובדה אם מתקיימת שותפות או שכזו אינה מתקיימת, הינה מהותית.

הידיעה מאפשרת לצד המבקש לפרק את השותפות להחליט על המשך דרכו, שכן, אם אין שותפות יפנה לערכאות שונות בהתאם לזכויות שטוען שנפגעו ואם אכן, ירים את נטל הראיה ויוכיח כי אכן מדובר בשותפות יוכל לפנות לערכאות שונות, המכוונות לתהליך של פירוק שיתוף ויוכל לסיים את תהליך שלרוב אינו נעים ומלווה באמוציות ומחלוקות באופן מיטיב ומהיר במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב, יהיה לו, לכל הפחות, יותר כלים משפטיים להתמודד עם הסיטואציה ולעמוד על זכיותיו.

הסיבות המביאות להחלטה על פירוק שיתוף

פירוק שיתוף יכול להיעשות מתוך רצון ובהסכמה, מקרים שכאלה נראים לרוב בשותפויות מסוג: "שותפות מטרה" או "שותפות לזמן מוגבל".

שותפויות מסוג זה מוקמות על ידי השותפים מתוך ידיעה שמדובר בשותפות זמנית ושעתידה להיות "מחוסלת מרצון" לאחר שהשיגו הצדדים את המטרה לשמה הוקמה, או לחילופין כאשר השותפות שקמה מוגבלת בזמן הנקוב במסמכי הקמתה.

במקרים אלה לרוב אין מחלוקת בין השותפים למטרה לשמה הוקמה השותפות ולזכויות והחובות של כל שותף במועד חיסולה.

מצד שני, ישנם מקרים בהם פירוק השיתוף יעשה שלא בהסכמת הצדדים.

מקרים שכאלה יכולים להיגרם משתי סיבות :

מחד, אפשר שהרצון להתפרק נובע מטעמים הקשורים לפעילות השוטפת של החברה ומאידך, אפשר שהצורך בפירוק נגרם על ידי הגורם האנושי, אם ממעשים שעשו הצדדים ואם ממעשי "ידי שמים" כגון פטירתו של אחד השותפים.

מקרים בהם פירוק השיתוף נובע מפעילות החברה יכולים להתרחש כאשר החברה אינה מראה רווחים ואינה מגיע ליעדים אליהם שאפו המייסדים ואלה מחליטים לסיים את ההתקשרות בטרם יצברו חובות כלפי צדדים שלישיים, או במקרים חמורים יותר בו המייסדים צברו הפסדים חרף פעילות החברה ומגיעים למצב בו החברה אינה מסוגלת לפרוע חובותיה ומגיעה למצב של חדלות פירעון כלפי נושיה.

בנוגע לאפשרות הנוספת שציינו והיא "הגורם האנושי", תחילה עלינו להבין מי זכאי לדרוש את פירוק השיתוף. סעיף 41(א)(3) לפקודת השותפויות קובע כי הזכות לדרוש את פירוק השיתוף נתונה בידי כל אחד מהשותפים וזאת ללא הבחנה אם החברה שנוסדה מוקצבת בזמן או שאיננה מוקצבת בזמן.

המקרים בהם נעשה שימוש בסעיף 41(א)(3) לפקודה, יתרחשו רובם ככולם ממשבר אמון בין השותפים. מדובר במקרים קרי, מקרה בו אחד השותפים מעלה טענה של הפרת הסכם השותפות או מקרה בו השותפים חלוקים לגבי השליטה בנוגע לדרך קבלת ההחלטות בחברה או בנוגע להחלטות עצמן. אפשר שהמחלוקות יתבססו על תרחישים כלכליים שונים לרבות מקרה בו אחד השותפים משעבד את חלקו בחברה לאחר או לתאגיד בכדי להשיב חוב פרטי שלו או מקרים כלכליים הנגרמים מגורם חיצוני לחברה כמו תביעת צד ג' לפירוק השותפות על ידי נושה אשר טוען כי החברה הינה חדלת פירעון.

בכל במקרה כאשר נוצרות מחלוקות רבות והיחסים עכורים עד אין מזור, "ינצל" אחד הצדדים את זכותו בבקשת פירוק השיתוף.

מקרה נוסף שאינו פועל יוצא של צורת ניהול הינו מקרה של תוצאתי של מעשה או פעולה מצד של שותף אחד כלפי חבריו לשותפות.

ישנם מקרים כגון, כאשר אחד השותפים גוזל מהחברה או מנצל משאביה לרעה ולטובתו האישית על גבם של השותפים האחרים, בין אם הדבר נעשה בצורה ישירה של גניבת כסף מחשבונות החברה המשותפים ואם מגניבת משאבים עקיפה, כאשר מתבצעת גניבת הזדמנויות עסקיות אם בצורת גניבת לקוחות לעסק פרטי ועשיית העסקה באופן פרטי ואם בצורה של שימוש במאגרי לקוחות לצרכים אישיים כדי להביא להכנסה מבלי לערב את השותפים האחרים.

בכל מקרה במרבית המקרים בהם שותפות מגיע לקיצה ומתפרקת מסיבה של "דם רע" בין השותפים ואין אפשרות לפתור מחלוקות באופן עצמאי יאלצו הצדדים להשתמש בגורמים חיצוניים על מנת לסיים את המחלוקת (עליהם נרחיב בהמשך). וכן, כפי שציינו ברשימה זו בכל מקרה מהמקרים המוזכרים לעיל, פקודת השותפויות אינה קוגנטית ולכן ניתנת להתניה. מכאן, שהחוק והפסיקה מפרשים ומאפשרים  לשותפים להחליט ולקבועה הגבלות הדדיות גם בנוגע לאפשרות השימוש בסעיף 41(א)(3) ויגבילו אחד את האחר בנוגע לזכות הדרישה לפירוק בהסכם מייסדים עליו יחתמו ביניהם (עליו נרחיב בהמשך).

חשיבות הסכם מייסדים / הסכם שותפות במיוחד במקרה של פירוק שיתוף

סעיף 30 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה- 1975 קובע כי החובות והזכויות ההדדיות של השותפים ניתנים לשינוי בהסכמת כל השותפים, בין ההסכמה נעשית באופן מפורש וגם אם בפרשנות המשתמעת מתוך מהלך עסקיה של השותפות.

כך, גם במקרים בהם נראה שההסכמות והפעולות שנעשות במהלך הפעילות השותף של השותפות הן בניגוד לפקודה, ניתן יהיה לדרוש פירוקה. הסעיף קובע למעשה כי הפקודה אינה קוגנטית וניתנת לשינויים ולפיכך, ניתנת לצדדי השותפות האפשרות לקבוע מסמרות כרצונם, והמסמך שבמסגרתו נכתבו ההסכמות, נקרא  הסכם שותפים/שותפות במקרה שמדובר בעוסק מורשה משותף, או הסכם מייסדים, כאשר מדובר במסמך בין שותפים שרוצים להתאגד באמצעות חברה בע"מ משיקולי תדמית, שיקולים משפטיים, חשבונאיים ועוד (אולם המהות, הינה דומה).

מכיוון שההסכם מכיל את כל פרטי ההתנהלות של השותפים אחד כלפי משנהו ושל השותפות כלפי צדדי ג' ההסכם נחשב עסקי- משפטי. ישנם נושאים עיקריים ונפוצים שיופיעו בהסכם שכזה, קרי סעיפים המכילים פירוט מדויק של ההתחייבות, הסמכויות והתפקידים של כל צד לשותפות בין אם כלפי השותפות ובין אם בינו ובין השותפים האחרים.

סעיפים הנוגעים לאופן קבלת החלטות דוגמת מהו הרוב הנדרש של בעלי מניות לצורך קבלת החלטות מסוימות והאם ישנו צורך ברוב מיוחד לצורך קבלת החלטות "כבדות משקל" דוגמת שינויים המעוניינים לערוך בתקנון לחברה.

וכן, לרוב נמצא גם סעיף הנוגע ליישוב סכסוכים ומחלוקות, כזה הקובע את שיעשה במקרה של סכסוך ואף מה יקרה אם המחלוקות אינן פתירות והצדדים מחליטים על "הפרדת כוחות" ופירוק השותפות.

בכדי להימנע מפירוק שיתוף ישנם אף מקרים בהם השותפים יכניסו סעיף המהווה מנגנון חלופי לפירוק אשר בקיומו מהווה פירוק והוא סעיף המאפשר רכישת חלקו של שותף אחד על ידי שותף אחר. סעיף זה מאפשר לבעל מניות אחד לרכוש את חלקו של בעל מניות אחר ולהוציאו מהחברה, מנגנון זה נקרא במבי (BMBY-buy me buy you).

את הסכם המייסדים מומלץ לחתום בשלבים מוקדמים של ההתקשרות, משמע עוד בטרם הקמת העסק או החברה בפועל.

המלצה זו מגיע מתוך הבנה שההסכם מגיע למנוע סכסוכים מרגע הפעלת השותפות ובמקביל, עשיית מסמך שכזה  מהווה סוג של אישרור שכל השותפים "רואים עין בעין" בכל הקשור בעסק או החברה החל ממטרתה ועד לאופן הגשמת המטרה.

מעבר למטרות הרשומות לעיל, עריכת הסכם מסוג זה קריטי, משום שהוא יכול להוות גם סוג של הגנה על זכויות השותפים ולמנוע את רמיסתם במקרים בהם יש כניסה של משקיע גדול או שותף חדש בשותפות  או בחברה, ולעיתים רבות, משקיעים נרתעים מכניסה להשקעה בחברה או עסק, שנושא ההיפרדות בו, לא מעוגן בצורה מסודרת וברורה.

רוב רובם של המשקיעים המנוסים והמתוחכמים, לא ירצו להיכנס לפעילות עיסקית שלא ברור מראש, אם ואיך נפרדים במקרה של מחלוקת.

אופן פירוק השיתוף

כפי שראינו, ישנן שתי דרכים בהם פירוק שיתוף עסקי מתבצע, פירוק בדרך של הסכמה וראינו כי ישנם מקרים בהם הפירוק נעשה בכפיה.

כאשר פירוק השיתוף נעשה באופן מוסכם בין הצדדים, אם כאשר ידעו והסכימו במועד הקמתה במכוון כי השותפות היא שותפות "מטרה" או שהסכימו שהשותפות תהיה קצובה בזמן, וראינו מקרים בהם השותפים הכינו הסכם מייסדים כהלכה ואין מי שמעלה טענות כאלה ואחרות בנוגע לכשירותו.

הפירוק יכול שיעשה באופן עצמאי והפעולות העיקריות שינקטו יעשו באופן הבא:

  1. השותפים ידאגו להסדיר ולסלק חובות משותפים כלפי ספקים, נושים וצדדי ג'. תשלומים אלה ישולמו מתוך קופת השותפים.
  2. השותפים יסכמו את הדרך בה כל שותף יסגור את ההלוואות שנטל לצורך הקמת השותפות.
  3. לאחר שהשותפים הסדירו חובותיהם אחד כלפי משנהו וכלפי צדדים כלכליים חיצוניים לשותפות, יפנו לפעולות הנוגעות לחיסול השותפות מול הרשויות השונות ולשם כך יכולים להיעזר בעורך דין או רואה חשבון או לפנות באופן עצמאי ולסגור את תיקי השותפות בביטוח לאומי, במס ערך מוסף (מע"מ) ובמס הכנסה.
  4. במידה ובסופו של התהליך ולאחר שהחובות הוסדרו, ההלוואות הוחזרו ונוכו התשלומים בעבור הוצאות הפירוק השונות (תשלום עבור סיוע משפטי, התנהלות מול רשויות וכד'), יתחלקו השותפים ביתרת הכספים לפי חלקם היחסי בשותפות.

כאשר הפירוק נעשה לא בהסכמה אזי מקרה בו הצדדים חלוקים בינם לבין עצמם בנושאים הקשורים לניהול השותפות או בנושאים אישיים איש עם רעהו אין מנוס ועדיף לערב גורם חיצוני  כדי להביא לסיום השותפות.

לצדדים המבקשים את הפירוק ישנם מספר אפשרויות הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט ואפשר שזה יעסוק בדרך פירוק השיתוף בעצמו ואפשר שימנה בורר ניטרלי מטעמו, אפשרות נוספת לצדדים הינה נקיטת הליכי גישור או בוררות.

בית המשפט יתערב בפירוק שותפות בארבע מקרים. מקרה אחד הינו מקרה בו דורש אחד השותפים את הפירוק מכיוון שהתאגדות לא התחילה פעילותה במשך שנה מיום התאגדותה או שהפסיקה את פעילותה למשך שנה.

מקרה נוסף בו יתערב בית המשפט הוא מקרה בו השותפים בחרו באפשרות זו אם בהסכם המייסדים ואם בצורה של הגשת תובענה של אחד הצדדים לשותפות בדרישה לפירוק השיתוף. מקרה שלישי נעשה "מן הצדק ומן היושר" כלומר, במקרה בו אחד השותפים או בעלי המניות מבקש את פירוק השיתוף ובית המשפט מוצא לנכון להתערב לאחר שקבע כי השותפים אינם מסוגלים עוד לנהל אותה.

מקרה רביעי, כאשר דורש הפירוק הוא נושה הטוען כי אין באפשרות החברה לפרועה את חובותיה וכי לאחר בדיקה מוצא בית המשפט את טענתו כנכונה.

בכל מקרה בו בית המשפט יתערב בהליך פירוק קיימים מספר שלבים.

ראשית בית המשפט יבדוק את טענתו של מגיש הבקשה ויוודא שטענתו זו מוצדקת בין אם מדובר בנושה, באחד השותפים או באחד מבעלי המניות, וכן יתייחס לתום הלב שלו בעצם התנהלותו והגשת הבקשה (ייתכן ששיקול זה, ייבחן בהמשך).

בשלב השני, לרוב ימנה בית המשפט מפרק זמני שיהיה אמון על ניהול החברה ועל נכסיה במשך הליך הפירוק. למעשה במינוי זה בית המשפט מנסה לבלום את השותפות מהחמרת המצב בין אם מדובר בפגיע של שותף אחד במשנהו ובין אם תגרם החמרה בין השותפים לנושיהם בצורה של הגדלת החוב, בו בזמן, על ידי העברת נכסי השותפות לצד ג' נמנעת האפשרות של "הברחת נכסים" מהצדדים בשותפות אם למטרות רווח אישי ואם למטרות פגיעה באפשרות הנושה להיפרע על חובותיו.

בשלב השלישי, בית המשפט מוציא צו פירוק ופונה לכונס הנכסים. הכונס מעריך את שוויה הכלכלי של החברה ובודק את הסיבות שהביאו לכישלונה ולאחר עריכת הדו"ח הכונס מגיש המלצותיו לבית המשפט. מטרת הדוח הינה למעשה בדיקה אם לא מדובר במעשה תרמית שהביא לנפילת החברה. שהרי אם ומדובר בתרמית או בסחיטה על בין אם על ידי גורם מתוך השותפות או בין על ידי גורם מחוצה לה, הרי שמדובר באירוע פלילי ויש לטפל בגורם בפן הפלילי).

לאחר הגשת הדוח, בשלב הרביעי, בית המשפט בוחר מפרק קבוע שמתחיל בממלכת הפירוק בפועל שמטרתו הראשונה הינה תשלום חובות השותפים לנושיה מקופת הפירוק (בסמכות המפרק לאסוף ולמכור כל הרכוש הרשום על שם השותפות).

לאחר מינוי המפרק הקבוע, בית המשפט קובע למעשה כי הנושים אינם יכולים לגבות חובותיהם או לזרז את הוצאות הנכסים או לתבוע אותה.

למעשה המפרק, מחליף את מנכ"ל החברה ואת מנהליה ואין בידיהם יותר סמכות להחליט שום החלטה בשם החברה.

לאחר מינוי המפרק לבעלי המניות ישנה סמכות דיון וקבלת החלטות רק בנושאים הנוגעים לפירוק החברה אולם החברה תהיה רשומה ברשם החברות תחת תואר "בפירוק".   

בכל מקרה לבית המשפט נתונה סמכות שלא לפרק שותפות בשלמותה אלא בידיה לערוך לשותפות "פירוק טכני" ולהוציא רק את חלקו אל המבקש (אם זה צד לשותפות), הדבר יעשה באמצעות דין וחשבון מצד יתרת השותפים למבקש ופדיון חלקו בשותפות.

כך למעשה בית המשפט לא פוגע בשותפים האחרים שמעוניינים להמשיך בהתאגדות ומאפשר לשותפות להמשיך בעסקיה. כך נראה ברע"א 8521/09 עו"ד שרגא פ. בירן נ' עו"ד צדקיהו הרמולין פורסם בנבו 02.10.2014:

           " בכל הנוגע למתווה ביהמ"ש המחוזי עצמו. ראשית נקבע כי מקום בו שותף מחזיק בזכות לפרק את השותפות, אך ביהמ"ש השתכנע כי לא יהיה זה ראוי לחסל את עסקיה, ניתן במקרים המתאימים, לערוך לשותפות מעין "פירוק טכני" (בדומה לדין האנגלי) המאפשר לביהמ"ש להורות על עריכת חשבונות בין הצדדים ופדיון חלקו של השותף היוצא מבלי לחסל את עסקי השותפות"   

פירוק שיתוף בחברה פרטית: תקופת הביניים

אנו סבורים שעיקר האתגר והחשיבות של ההתנהלות במהלך פירוק השותפות (עסק או חברה בע"מ), הינה בתקופת הביניים.

האתגר הוא להגיע למנגנון ומוסכם יעיל ומהיר, כי במהלך החיים השוטף של הפעילות העיסקית, מרגע שמתקבלת ההחלטה ועד שזו מיושמת בפועל, וישנה הכרעה אם וכיצד מתפרקת השותפות, כך שישנה החלטה מי זה שנשאר עם הנכס/עסק, חשוב, שמא ייאמר, קריטי שלא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, פן יישפכו המים יחד התינוק, ואז למעשה ייתכן ובירור המחלוקת או ההסדרה של ההיפרדות, תהיינה לשווא, כך שבסופו של דבר העסק יתאדה, וכולם יצאו נפסדים …

במקרה כזה, חשוב מאוד להיעזר עם בעל מקצוע ענייני ומנוסה שיאפשר לצדדים להיפרד בצורה מכבדת ומכובדת ולא לפגוע בעסק או החברה בורה בלתי הפיכה. כך למשל, חברה שפועלת במימון דק / מינוף, עלולה להימצא במצב של דרישה מיידית לפירעון ההלוואה או האשראי, דבר שהעסק לא יכול להכיל בטווח קצר, ולכן חשוב מאוד להקפיד שגובה הלהבות לא יהיה גבוה מדי, וייווצר שקט תעשייתי, עד לסיום ופיתרון המחלוקות.    

צרו קשר עכשיו

מעל 25 שנות ניסיון בניהול אלפי עסקאות ומאות תיקים מורכבים. מהמשרדים המובילים והמוערכים בתחום. צרו קשר עכשיו והצטרפו לאלפי הלקוחות המרוצים של משרדנו.

צרו איתנו קשר

בטלפון: 972-3-6246633 או שלחו לנו הודעה:
ההודעה נשלחה בהצלחה!
דילוג לתוכן