מה קורה במקרה שבוצעו שתי עסקאות ביחס לאותם מקרקעין עם שני צדדים שונים, בשני מועדים שונים – מי מביניהם גובר?
בעגה המשפטית מכונה הסיטואציה – "עסקאות נוגדות במקרקעין".
סעיף 9 לחוק המקרקעין קובע כי בתחרות בין שתי עסקאות מקרקעין תקפות, זכותו של בעל העסקה הראשונה בזמן עדיפה, אלא אם השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לזכותו נרשמה בעודנו תם לב.
הלכת גנז קבעה חריג לכלל זה – על בעל העסקה הראשונה להפעיל בתום לב את זכותו כלפי בעל העסקה השנייה. כלומר, אי רישום הערת אזהרה על ידי בעל העסקה הראשונה למרות שלא הייתה כל מניעה לכך, עשויה להביא לעדיפותו של השני בזמן על אף שהלה לא השלים את הרישום במרשם במקרקעין.
בפסק דין שניתן לאחרונה קבע השופט רובינשטיין בדעת יחיד כי קיים כיוון בדיקה נוסף היכול לסייע לשופט בהחלטתו איזו העסקה התקפה והגוברת בתחרות שבין שתי עסקאות נוגדות. כפי שעולה מדבריו, בנוסף לאי רישום הערת אזהרה הנחשב כחוסר תום לב, אף אי דיווח למס שבח יכול להיחשב על ידי בית המשפט בגדר חוסר תום לב ויבוא לחובתו של מי שרכש מקרקעין בעסקה נוגדת.
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכת דין טלי קסלר הינה שותפה במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין" העוסק בתחום המסחרי ובתחום הנדל"ן.
אין לעשות שימוש להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או חלקו ללא אישור.
אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.
