פסק דין ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט הינו פסק דין המשמעותי והמנחה לעת עתה לעניין קביעת הגמול ושכר טרחת בא כוח התובע המייצג.
בפסק הין הנ"ל, בית המשפט העליון עמד על שתי שיטות חלופיות לעניין חישוב שכר הטרחה:
1. שכר הטרחה נגזר משעות העבודה שהושקעו על ידי עורך הדין המייצג (להלן: "שיטת השעות").
2. שכר הטרחה נקבע כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בפסק הדין או במסגרת הסכם פשרה (להלן: "שיטת האחוזים").
בפסק דין רייכרט הנ"ל בסופו של דבר נקבע כי יש לאמץ את שיטת האחוזים לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה בתביעה ייצוגית בהן הסעד הסופי הינו סעד כספי, בעוד שבתובענות ייצוגיות בהן הסעד המבוקש אינו כספי (צו מניעה וכו') לא ניתן לעשות שימוש בשיטת האחוזים לעניין פסיקת שכר הטרחה – השיטה העדיפה במקרה זה הושאר על ידי בית המשפט בצריך עיון.
נקבע כי שיטת האחוזים מתמרצת את עורך הדין לפעול להשאת טובת הקבוצה, תוך שהוא פועל אף להשאת טובת הקבוצה, תוך שהוא פועל אף להשאת שכרו שלו.
בהקשר לשיטה האחוזים נקבעו בפסק הדין הנ"ל כמה קווים מנחים אשר לאורם ייפסק הגמול ושכר הטרחה, ואלה הם:
1. שכר טרחת עורך הדין המייצג בתביעה נגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק.
2. הליך שהסתיים בפסק דין לטובת הקבוצה המייצגת – שיעור שכר הטרחה יהא גבוה משיעור שכר הטרחה בהליך שהסתיים בדרך של הסכם פשרה.
3. שיער הטרחה נפסק בשיעור מדורג- ככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן.
4. שיעור האחוזים שייפסק יושפע מקריטריונים הבאים:
- נסיבות ההליך.
- האופן שבו הסתיים ההליך.
- גובה הסכום שנפסק.
לאור האמור נראה שבניהול נכון ומקצועי של הליך, עם השגת תוצאות טובות לחברי הקבוצה המיוצגת, הן התובע והן באי הכוח המיצגים צפויים לקבלת גמול ושכר טרחה בהתאם, כעניין של מדיניות מתמרצת המעודדת במקרים המתאימים הגשת תובענות ראויות וטובות.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.