על מנת שתהיה לבעל מניה זכות עמידה לכל אורך ניהול תובענה נגזרת, עליו לעמוד בשני תנאים:

1)       בעלות במניה בחברה שבשמה מוגשת התביעה.

2)       ההחזקה במניה נמשכת לכל אורך תקופת בירור התובענה.

אך תישאל השאלה, מה קורה כאשר בעל מניות מנהל תביעה נגזרת נגד החברה כשבמהלך בירור התובענה (דבר שלוקח זמן ארוך), חדל התובע מלהיות "בעל מניה" מכל סיבה שתהיה – האם במצב שכזה, תישלל זכות העמידה של התובע?

ככלל, משחדל בעל מניות להחזיק במניות החברה, לכאורה, נשמט הטעם בגינו הוענקה לו מלכתחילה האפשרות להגיש את התביעה הנגזרת [ה"פ 593/89 ברנשטיין נ' נאמן, פ"מ תשנ"ד(2) 387 (השופט, כתוארו אז, אורי גורן)].

ואולם, חשוב להכיר בכך כי ישנם מקרים, בהם חדלות ההחזקה במניה, איננה מובילה בהכרח לשלילת זכות העמידה של התובע וזכות המבקש להמשיך בניהול תביעה נגזרת.

בפס"ד שהתפרסם לאחרונה נקבע כי הפסקת ההחזקה במניות איננה שוללת בהכרח את המשך ניהול התובענה הנגזרת בידי המבקש/התובע.

המדובר בתנ"ג 37473-09-12 בן יורם ואח' נ' דנקנר ואח' שנדון בבימ"ש המחוזי בת"א בפני כב' השופט, סגן הנשיא ד"ר עודד מודריק, אשר דן בבקשה לסילוק על הסף של תביעה נגזרת של בעלי מניות בחב' אי די בי (IDB) נגד החברה. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דין המאשר הסדר נושים בו לכאורה חדלו בעלי המניות מלהחזיק במניות של חברת האחזקות ועברו להחזיק במניות החברה בבעלות ישירה. משכך לטענת החברה, חדל הטעם שבעיקרו הוגשה התביעה ומשכך דין התביעה להימחק.

"השקפתי היא שהתובע לא חדל מלהיות "בעל מניה". לכך הנמקה משולשת ראשית,  באורח מעשי – פורמאלי, מתקיימת  בידי התובע בעלות רציפה במניית פיתוח למן רכישת מניות אחזקות ועד הנה. בתחילה הייתה זו בעלות עקיפה שנבעה מבעלות במניות של אחזקות. בהמשך, לאחר הסדר הנושים, הייתה הבעלות לישירה. מה בעלות עקיפה די בה כדי להוות בסיס פורמאלי לזכות העמידה; בעלות ישירה, לא כל שכן.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  שנית, גם אם תאמר שהתובע חדל, בעקבות פסק הסדר הנושים, מלהחזיק במניית פיתוח (משום שהפסק ביטל, הלכה למעשה, את ההחזקה העקיפה), אף אני אשיב כי הנסיבות החריגות של החדלות מצדיקות להוסיף לראות בו כאילו לא חדל מן ההחזקה.  אבאר את הדבר… 

 …התובע לא ויתר באופן עצמאי על מניות באחזקות ולא רכש באופן מכוון או מודע את המניות בפיתוח על מנת לפתוח או להמשיך בהליכים. הדברים  נקבעו בפסק הסדר הנושים…"

…סיכומה של נקודה זו היא שחרף השינוי בהחזקת מניות מהחזקה עקיפה (באמצעות אחזקות) להחזקה ישירה של מניות פיתוח נותר התובע "בעל מניה" כשעל תשתית זו מונחת בקשת האישור. " (ההדגשות אינן במקור – ט.ר)

נוכח האמור לעיל, אנו רואים שקיימים מקרים בהם התובע הגם שעל פניו חדל מלהיות בעל מניה ולמרות זאת ניתן להמשיך בניהול התובענה כנגד החברה.

הנה אם כן, ניתן להיווכח כי על אף הוראות החוק הברורות, בימ"ש מפעיל שיקול דעת, ובמקרים המתאימים הפסקת אחזקה בחברה מסוימת, לא מהווה גט כריתות על ניהול או המשך ניהול הליך של תביעה נגזרת. מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום, ולבחון כל מקרה לגופו.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.