בפסק דין ע"א (ת"א) 24793-02-11 עודד שראל-שמש נ' קלוטילד כהן שניתן בחודש ספטמבר 2014, נקבע כי למרות החזקה האמורה, עדיין, לרשות החב על פי השטר מספר טענות הגנה כמפורט להלן:
- לא ניתנה תמורה:
יש ברשותו של אדם הנתבע לפי שטר להתגונן ולטעון שבפועל המוכר/מקבל השטר לא מילא אחר התחייבויותיו ולא העביר לנתבע כל תמורה בעבור השטר שנמסר לו.
על הנתבע במקרה זה להוכיח כי המוכר ביצע הפרה יסודית של ההסכם ברגע שלא סיפק את הסחורה שהתחייב לספקה ורק במצב זה מדובר בכישלון העברה על ידי המוכר (ע"א 788/77 אריה פרידמן נ' איכנבאום ש.ב.א. חברה למסחר ולהשקעות בע"מ).
- 2. מצג שווא:
טענת הגנה נוספת שעומדת לרשות הנתבע הינה מצג שווא. באם יצליח הנתבע (משוך השטר) להוכיח כי במועד כריתת ההסכם הוצגו בפניו עובדות שווא בנוגע לממכר ורק בשל כך הסכים להתקשר בעסקה (קשר סיבתי כפול), יש בידו לטעון לבטלות עסקת היסוד ובשל כך לא קמה לו חובה לפירעון.
- 3. הטעייה:
במידה והנתבע יצליח להוכיח כי במועד כריתת ההסכם המוכר (מקבל השטר) הטעה את הנתבע (משוך/נותן השטר), הציג בפניו נתונים ועובדות שקריות ועל בסיס נתונים אלה הסכים להתקשר בחוזה (קשר סיבתי כפול), יש בידו לטעון לבטלות עסקת היסוד ובשל כך לא קמה לו חובה לפירעון.
הנה אם כן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום, ולבחון את הנסיבות הקונקרטיות, והכי חשוב לא לסבור כי מקום בו שטר הועמד לפירעון או שהוגש לביצוע, יש לוותר ולא ניתן להתגונן. עדיין יש לזכור, כי חובת ההוכחה באשר להגנות המנויות, מוטלת על הנתבע (מושך השטר). רק במידה ויעלה בידו להוכיח את אחת הטענות המפורטות מעלה, יוכל לעמוד מאחורי הגנות להפרת החיוב מכוח השטר.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.