לצד היתרונות, ישנם חסרונות, הנגרמים מכך שהבנקים מנצלים מעמדם כמקור המימון הנפוץ ביותר, וגובים ריביות גבוהות מבעלי עסקים. הבעיה המרכזית במימון בנקאי, טמונה בכך שבמרבית המקרים מדובר במימון המשיג מטרות קצרות טווח אך פוגע בעסק בטווח הארוך. כך למשל, הבנקים מעמיסים על העסק אשראי גדול מדי, המלווה בתנאי החזר שאינם תואמים את צרכי העסק. בטווח הקצר, זורם דם חדש לעסק בדמות אשראי המאפשר המשך פעילות תקינה, אך בטווח הארוך ההלוואות הללו מכבידות על העסק ומקשות עליו לנהל תזרים מזומנים חיובי. זאת ועוד, מימון בנקאי מתאפיין בבירוקרטיה סבוכה האורכת זמן וכרוכה בהעמדת ביטחונות וערבים. לכן, עסק הנדרש להעמיד מימון באופן מידי, יתקשה לעשות כן בערוץ המימון הבנקאי.

בשנים האחרונות, התפתחו גופים נוספים המציעים מימון חוץ בנקאי. המימון הנפוץ ביותר בשוק המימון החוץ בנקאי, הוא מימון דרך חברות האשראי. אין הכרח כי נוטל המימון יהיה לקוח של חברת האשראי, אך עצם היותו לקוח החברה מקנה לו עדיפות ותנאים אטרקטיביים יותר.

תחום נוסף הצובר תאוצה בשוק המימון החוץ בנקאי, הוא פעילות של קרנות פילנתרופיות המעניקות סיוע אטרקטיבי ליזמים ולעסקים קיימים. פעילות זו מתאפשרת באמצעות קהילות יהודיות אמידות ברחבי העולם, או אנשי עסקים בישראל ומחוצה לה, התורמים לפיתוח המשק הישראלי ולקידום מיזמים עסקיים הנראים להם מבטיחים. מרבית הקרנות הללו, אינן פועלות למטרת רווח, אלא אך לשם תרומה לכלכלה הישראלית, ומשכך עושות זאת בתנאים מועדפים על פני מימון בנקאי ולרוב גם על פני מימון חוץ בנקאי אחר. בכדי לקבל מימון, יש להציג תכנית עסקית יציבה ולקבל אישור מוועדת האשראי. כמה מהקרנות הבולטות בישראל כיום הינן קרנות הסוכנות היהודית, קרן אור, קרן נתן וקרנות רבות אחרות.

בנוסף, ישנן קרנות ממשלתיות שנועדו לסייע לעסקים ויזמים. פעילות הקרנות מיועדת בעיקר להקמת עסקים קטנים ובינוניים, וכן ליזמים מתחילים, עפ"י פרמטרים שמוגדרים מראש. ישנן קרנות ממשלתיות המיועדות לענפים ספציפיים במשק, במטרה לפתח את אותו ענף, שמא ייווצר מונופול. בין הקרנות המרכזיות בפעילותן ניתן למנות את הקרן לסיוע לעסקים בינוניים והקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה. זאת ועוד, ישנם גופים ספציפיים המסופחים למשרדי הממשלה, המספקים מימון לצרכים שונים. לדוגמא, המדען הראשי הינו קרן תנופה, המספקת מימון לצורך פיתוח טכנולוגיה אשר נבחרה על ידי מומחי הקרן כטכנולוגיה בעלת פוטנציאל פיתוחי ורווחי.

מעבר לקרנות מימון ממשלתיות, ישנן חברות ציבוריות ופרטיות, המעניקות מימון בתנאים אטרקטיביים ליזמים ועסקים. חברות אלו נמצאות בתחום באישור ופיקוח משרד אוצר ורשויות אכיפה שונות. המימון מתבצע ללא כל מעורבות של בנק מסחרי וללא השפעה על מסגרת הבנק.

אפשרויות מימון נוספות, הינן פקטורינג וניכיון השיקים. פקטורינג הינו פתרון מימון חוץ בנקאי במסגרתו ניתן לקבל מזומן מידי על בסיס חובות של לקוחות העסק. שירות פקטורינג רוכש חובות פתוחים של החייבים לעסק ללא זכות חזרה ומעניק לעסק מקדמה, תוך הבטחת תשלום של אחוז מסוים מגובה החוב הנרכש. בתמורה, העסק משלם עמלה וריבית, בהתאם למחירים המקובלים בשוק הפקטורינג. בשיטה זו, כל סיכון האשראי עובר לחברת המימון, היא אחראית באופן מלא לגביית החובות ובעל העסק מקבל תמורה מידית עבור אספקת סחורתו. אפשרות ניכיון השיקים מאפשרת אף היא קבלת מזומן מידי. חברות ניכיון שיקים הופכות שיקים דחויים למזומן או העברה בנקאית, בתמורה לעמלה שנקבעה מראש ומגלמת ריבית על השימוש בכסף הנזיל עד למועד פירעון השיק. לשם כך, נדרשת העמדת ערבות אישית על ידי בעל העסק ויש להסב כל שיק לטובת חברת הניכיון. גם בתחום זה, הסיכון הוא נמוך יחסית, שכן חברות המימון בוחנות כל שיק בקפידה מבחינת החוסן הכלכלי של מושכו.

לבסוף, תחום נוסף בשוק המימון החוץ בנקאי הצובר תאוצה בשנים האחרונות הינו הלוואות חברתיות בין אנשים. המודל מאפשר השקעה בעסק חדש או ברעיון חדש, וכן מתן או לקיחת מימון, כמובן בריביות נמוכות בהרבה מריביות הבנקים. בקטגוריה זו בולטים אתרים וחברות כמו eloan, kickstarter, Blender ועוד. במסגרת פלטפורמות אלו, יזמים מציגים רעיונותיהם, וכל אחד יכול לתרום או להלוות לפי רצונו. כך יכול אדם להשקיע בסטארט-אפ שנראה לו מבטיח, ולקנות בזול נתח מפרויקט שיכול להניב כסף רב. מדובר במימון נגיש יותר, פשוט יותר ונעדר הבירוקרטיה הסבוכה שמאפיינת מימון בנקאי ואף חלק מאפשרויות המימון החוץ בנקאי.

ברור אם כן, כי אחד היתרונות הגדולים במימון חוץ בנקאי, הוא כי מימון זה אינו משפיע על מסגרת האשראי הבנקאית ואינו מגדיל את האובליגו. חריגה ממסגרת האשראי בבנק גוררת השלכות נרחבות כגון הפיכת הלקוח ללקוח מוגבל ואף פגיעה במוניטין של העסק. יתרון נוסף במימון חוץ בנקאי טמון באפשרות לנהל סיכונים נכון יותר באמצעות פיזור סיכונים על ידי קבלת אשראי ממספר גורמים. כמו-כן, תנאי החזרת המימון נוחים וגמישים יותר, והמימון מתאפשר באופן מידי ללא תלות בבירוקרטיה הנלווית למימון בנקאי.

אולם, יש לזכור שלנטילת מימון חוץ בנקאי נלווים לא מעט חסרונות. חשוב להבין כי בנק ישראל מפקח רק על המערכת הבנקאית, ולכן כל מימון חוץ בנקאי אינו בתחום פיקוחו וסמכותו. על כן, בראש ובראשונה יש לנקוט משנה זהירות בבחירת הגוף המממן. יש לוודא שלא מדובר חלילה במקור מימון בלתי אמין או אף פלילי, וכי המימון נלקח ממקור בעל רישיון ממשרד האוצר. בימינו, לצד חברות לגיטימיות בשוק האשראי החוץ בנקאי, פועלות גם חברות לא אמינות שסוחרות ונסחרות בשוק האפור. לכן, לאחר בדיקה כי קיימת תעודה ממשרד האוצר, יש ליצור חוזה מסודר בין מקור המימון החוץ בנקאי והעסק, כדי להגן על העסק המלווה בצורה הטובה ביותר.

כך או כך, ככל שנדרש מימון, יש לשקול את האפשרויות השונות העומדות על הפרק, ומומלץ להסתייע בגורמים מקצועיים ומנוסים, ובין היתר, במשרד עורכי דין בעל ניסיון בתחום, שיוכל ללוות אתכם בתהליך ולהימנע ככל הניתן מסיכונים או למזערם בצורה ניכרת.