לעתים קרובות הצדדים מציינים בהסכם המכר עצמו מה הם הסעיפים שהם רואים כסעיפים יסודיים (לעיתים סעיפים אלה נקראים "עיקריים" ולעיתים "מעיקרי החוזה"). הפרתן של הוראות אלה של ההסכם בד"כ מזכה את הצד שכלפיו בוצעה ההפרה באפשרות לבטל את ההסכם.
אולם, גם אם הצדדים לא ציינו בהסכם, ביחס להוראה מסוימת, כי היא יסודית או עיקרית, הרי שבמקרה שבו ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים ומפרשנות ההסכם כי מדובר בהוראה שהיא יסודית ועיקרית – יוכל הצד כלפיו הופר ההסכם לבחור בסעד של ביטול ההסכם.
מכיוון שמדובר בעסקת נדל"ן הרי שלעיתים קרובות הביטול אינו פשוט כמו בעסקה אחרת וכרוך בהשבת כספים בסכומים משמעותיים וכן בביטול ההערות ורישומים שונים. יתרה מזאת, לעיתים קרובות בעסקה מעורבים צדדים שלישיים נוספים כגון בנק שהעמיד אשראי לטובת רכישת הנכס ורשויות המס, אשר להן שיקול דעת עצמאי משלהן ביחס לשאלה האם להכיר בביטול החוזה אם לאו.
לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה – לפני מתן הודעת ביטול יש לשקול היטל מה הם הסיכויים והסיכונים הכרוכים במהלך והאם כדאי לבחור בביטול החוזה לעומת חלופות נוספות אפשריות – כגון דרישה לאכיפתו.
למאמר בנושא החזר המסים במקרה של ביטול עסקה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.