אז מה הם הקריטריונים שעל פיהם ייקבע האם יחיד הוא תושב ישראל או לא?
במסמכי הדיווח לשלטונות מיסוי מקרקעין נקבעו מספר קריטריונים שעליהם היחיד שמבצע את העסקה (בין אם הוא מוכר ובין אם הוא קונה) צריך להצהיר ועל פיהם ייקבע האם הוא תושב ישראל או שמא תושב זר (כל הקריטריונים צריכים להתממש כדי שיראו באותו יחיד תושב ישראל):
- בשנת רכישת / מכירת הדירה מרכז החיים שלי הוא בישראל;
- בשנת רכישת / מכירת הדירה אשהה בישראל מעל 183 ימים (ובלבד שלא חלים עלי החריגים שמפורטים בתקנות מס הכנסה, קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל, התשס"ו – 2006. דוגמאות לחריגים המפורטים בתקנות הללו הם: נציג דיפלומטי של מדינה זרה המתגורר בישראל, יחיד שהגיע לשרת בצה"ל וביקש שלא להיחשב כתושב ישראל, מרצה שהגיע לעבוד בישראל במשך שלוש השנים הראשונות להגעתו ועוד);
- בשנת רכישת / מכירת הדירה איני נמצא ב"שנת הסתגלות" כמשמעותה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה (הכוונה היא לשנה הראשונה אחרי שעולה חדש עלה לישראל או שתושב חוזר חזר להתגורר בישראל ובלבד שאותו יחיד הודיע בכתב לשלטונות המס שהוא מעוניין באותה "שנת הסתגלות" – יש לכך משמעויות בהיבטי מס אחרים הנוגעים לאותו יחיד).
- בשנת רכישת הדירה לא אטען בדוח לרשות המסים שהנני תושב חוץ;
- בשנת רכישת הדירה לא פניתי ולא אפנה לרשות המסים לקבל החלטת מיסוי או פטור כלשהוא שבמסגרתם יגדירו את מעמדי כתושב חוץ;
- בימים אלה לא מתנהל ביני לבין רשות המסים הליך אזרחי בעניין קביעת התושבות שלי;
כאמור, אלה הם העקרונות שבהם צריך לעמוד מי שמבקש להיחשב כתושב ישראל לצורך קבלת הפטור / ההקלות להם זכאים תושבי ישראל בעת מכירה או רכישה של דירה.
מכיוון שחלק מהקריטריונים הם לא "שחור או לבן" יש לא מעט פסיקה המפרשת אותם ומורה לרשויות המס כיצד נכון לסווג האם מדינת התושבות היא ישראל.
אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר לפני קבלת החלטה לגבי ביצוע עסקה.