השאלה כיצד להשיג מקור מימון, מעסיקה אנשים רבים, גופים ומוסדות בעקבות מצוקת האשראי הכללית ההולכת וגוברת. בין אם מדובר במימון לצרכים פרטיים, כגון קניית בית או רכב חדש, ובין אם מדובר במימון לצרכים עסקיים, כגון הקמת עסק או הזרמת כספים לעסק קיים, עסקינן בהחלטה לא פשוטה ובעלת השלכות נרחבות. מימון בנקאי הינו האפשרות הנפוצה ביותר בשוק ההלוואות והמימון. הסיבה לכך נעוצה בכך שהבנקים הינם גוף פיננסי רב עוצמה, אשר לו היכולת להגיע לקהל לקוחות רחב מאוד ולהציע מגוון רחב של אפשרויות מימון בנקאיות. יתרונות אלה, בצירוף הביקורת התמידית של המדינה על הבנקים, מעניקה ללווה תחושת ביטחון בהליך קבלת המימון.

לאחרונה פנתה אלינו חברה אמריקאית ציבורית, שהתעניינה ברכישת פעילות עסקית טכנולוגית בישראל. במסגרת העסקה, ביצענו עבורם בדיקת נאותות ביחס לחברה הישראלית. במהלך הבדיקה התבררה לא מעט אינפורמציה משמעותית מאוד לגבי הפעילות העסקית הנרכשת שהיתה קריטית עבור החברה הרוכשת. לדוגמה פטנטים שפקעו כי לא חודשו בזמן. בנוסף התברר שכנגד החברה הישראלית (המוכרת) תלוי ועומד חוב בסכום משמעותי בגין פסק דין שניתן במסגרת תביעה שהוגשה כנגדה, שלא שולם. לאחר שכל הפרטים התבררו והתבהרו, הלקוחות שלנו (החברה הרוכשת) החליטו בכל זאת לבצע את העסקה תוך התייחסות מתאימה לאינפורמציה שהתבררה במסגרת הסכם הרכישה של הפעילות.

מרעיון טוב  למבוי סתום ובחזרה לדרך המלך – לפני כשנתיים פנו אלינו שלושה יזמים, כשברצונם לפתח מיזם עצמאי. שלושתם בעלי רקורד מוכח, עבדו כשכירים בתפקידים בכירים בחברות שונות, כל אחד בא מתחום מקצועי אחר,אבל כולם מתחום הביומדיקל: אחד מהנדס בכיר, אחד איש כספים ואחד איש שיווק, חברו יחד מתוך כוונה לשלב את היכולות של כל אחד להצלחת המיזם. לאחר שסיימו כ"א את עבודתו במקום העבודה הישן, החליטו לקפוץ למים ולקדם את המיזם. המיזם היה בתחום רפואי מורכב מצד אחד, אבל עם פוטנציאל עסקי לשוק נרחב בעולם. ליווינו אותם בשלבי ההתקשרות בגיבוש הסכם מייסדים. הגדרנו את התפקיד של כל אחד ואת ההשקעה הנדרשת מהם: מבחינת זמן וכסף, בדקנו את האפשרויות להתקדם במיזם, כאשר יהיה צורך בהשקעה נוספת, והיבטים שונים בחיי היום יום של המיזם.

על מנת שנוכל להבטיח חיי מסחר תקינים, המחוקק קבע כי ברגע ששטר הועבר לצד במסגרת הסכם או שלא במסגרת הסכם, הלכה למעשה נוצר "חוזה" הטומן בחובו את מחויבותו של מוסר השטר לשלם את הסכום המצוין בשטר. הכלל הוא כי בתביעה שטרית קיימת חזקה אודות מתן התמורה. כלומר, על הטוען כנגד חבות שטרית המוטלת עליו, להוכיח כי אכן לא קמה לו חובה לפירעון השטרות נשוא התביעה. נטל הראייה עובר למעשה לנתבע, למושך השטר (שזהו יתרון דיוני, גדול בניהול הליכים בבימ"ש).

חשיבות עריכת הסכם מייסדים או שותפות

הרבה פעמים נוצרים חיכוכים בין שותפים ונשאלה השאלה, כיצד המחלוקות ניתנות לפתרון … לעתים באין ברירה יש מקום לפירוק השותפות או החברה. בפס"ד שהתפרסם לאחרונה נקבע כי בעל מניות שאינו בעל מניות מיעוט קלאסי יכול בנסיבות מסוימות לטעון ל"קיפוח המיעוט" וכן משבר אמון, אף יכול להוות עילה לפירוק השותפות.

בעולם המודרני חלק משמעותי מחיי המסחר נעשה באמצעות הפצה של מוצרים או שירותים המפותחים ומיוצרים במקום אחד ומשווקים בעולם כולו. למשרדנו התמחות וניסיון רב בייצוג הן מפתחים, יצרנים, וספקים והן מפיצים וסוכנים בארץ ובעולם בתחומי מוצרים ושירותים שונים ומגוונים.

מס רכישה הוא מס עקיף המוטל על כל רוכש של זכות במקרקעין. על מנת לעודד ולהקל על רוכשי דירות המיועדות למגורים של הרוכש ובני משפחתו קבע המחוקק בסעיף 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974, שיעור מס מופחת למי שרוכש דירה שהיא דירתו היחידה, או מאידך למי שבעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה, מוכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה.

כידוע במציאות המשפטית הרווחת במחוזותינו, המשמעות של האימרה הידועה כי "כל סוף, הוא סוג של התחלה חדשה" מקבלת משמעות שונה, באשר אימתי צד מעוניין אינו מרוצה מהחלטה מקצועית של הרשות, הוא רואה לנכון לפנות בעתירה לבימ"ש לעניינים מינהליים בניסיון לתקוף את אותה החלטה. 

על אף מורכבותה, לא זכתה סוגיית הסוכנות להסדר חקיקתי מיוחד בדין הישראלי. לכן, על התקשרויות מסוג זה, יחולו בעיקר דיני החוזים ודיני השליחות, לפי העניין. החקיקה כן הסדירה בכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית), תשס"א – 2001 את תחום הסכמי ההפצה, כך שמפורט שם אילו הסכמי הפצה יקבלו פטור מקבלת אישור בית הדין להגבלים עסקיים. מדובר בין היתר בהסכמים שבהם המפיץ מתחייב כי הוא לא יתחרה בספק, כי ירכוש את המוצרים אך ורק מהספק, כי יסייע בקידום מכירות המוצרים ועוד כמפורט בחוק.

ימים אלה של מיתון הנם סוף דרכם של עסקים מסוימים, אולם עבור אחרים, בעיקר אלה אשר צברו בשנים האחרונות מזומנים ונהנים גם היום מתזרים חיובי, אלו ימים של חיפוש ואיתור הזדמנויות עסקיות, בין אם אלה בתחום הפעילות והעיסוק של עסק קיים או משיקים לו ובין אם אלה בתחום אחר לגמרי. אולם, לפני קבלת ההחלטה בדבר רכישת חברה או פעילות העסקית "במחיר מציאה" חשוב לבצע בדיקת נאותות משפטית, המכונה בעגה המקצועית "Due Diligence" אשר מטרתה לבדוק את כל ההיבטים המשפטיים הנוגעים לחברה הנרכשת ולפעילותה העסקית, אשר עשויים או עלולים להשפיע על הרוכש ולפיכך חשוב לברר אותם מראש ולא בדיעבד.

עם סיומה של שותפות שהיתה לה פעילות עסקית משמעותית נדרשים השותפים להסדיר את היחסים ביניהם. ישנם לא מעט נושאים אשר דורשים מחשבה, תשומת לב ופיתרון מוסכם: כיצד מסדירים את חובות השותפות ואת התחייבויות השותפות שטרם הסתיימו? למי שייכים נכסי השותפות שנצברו בשותפות בעיקר אלה שקיים קושי לחלקם "בעין" (כגון מוניטין, שם מסחר, רשימות לקוחות, פיתוחים שונים של השותפים, התקשרויות ייחודיות עם ספקים או לקוחות וכיו"ב).

בעלי עסקים ויזמים רבים מתלבטים האם כדאי להם להכניס שותף לעסקים. מצד אחד, מעמסת העסק שואבת את כל זמנם, ואת מיטב כספם, ושותף יכול להוות עבורם מנוף לצמיחה ולעיתים אף קרש הצלה אמיתי. מצד שני הם שומעים סיפורי אימה על השתלטויות עוינות, סכסוכי שותפים, תביעות משפטיות ופשיטות רגל עקב שותפויות שעלו על שרטון. במאמר זה אציג את הסיבות הרווחות לסכסוכים בין שותפים, ואת הסעיפים בהסכם שותפות ששווה להתעקש עליהם על מנת להגיע לשותפות בריאה, ולפרידה חלקה בעת הצורך. שותפות עסקית היא רעיון לגביו מתלבטים בעלי עסקים רבים. יזמים רבים מתכננים פרויקטים הכוללים שותף אחד ויותר, וניצבים אף הם בפני הסוגיה הקשה – כיצד כורתים שותפות נכונה ובריאה עם עמיתים לעסק.

בהלכות המסחר הנהוגות כיום, יישויות משפטיות, לובשות צורות רבות, כאשר אחת הנפוצות שבהן, הינה "שותפות". על אף שכיחותה, הציבור בכלל וכך גם הדין נוהגים לעסוק בה פחות לעומת "אחותה", המפורסמת והמוסדרת יותר, "חברה בע"מ". בחיבורנו זה, ננסה לשפוך מעט "אור" על צורת התאגדות זו, אשר רבים נוהגים להיכנס אליה, לעיתים אף בלי משים, אך ממעטים להקדיש מחשבה לה ככלל, ולדרכי היציאה ממנה בפרט. הדעה הרווחת היא כי שותפות מתקשרת עם מערכת יחסים עיסקית אד הוק למטרה מסויימת או עסקה מסויימת, וכן לשם כינון יחסים עיסקיים לעסק שלא מרכז פעילות כלכלית עניפה. בשולי הדברים, נציין כי השיקולים להתאגד כ"עוסק מורשה" או כ"חברה בע"מ" מושתתים על היבטיים משפטיים, חשבונאים ותדמיתיים, שפירוט עליהם ניתן למצוא בחיבורים אחרים ונוספים של משרדנו.

עניין ההתקשרות בהסכמי זיכיון אינו חדש, ואולם, לאחרונה נראה כי מנגנון הזכיינות הפך למכשיר ההולך ורווח במחוזותינו להתרחבות עסקית, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הטריטוריאלי. המדובר בעיסקה לפיה עסק הצובר לעצמו מוניטין בתחום מסויים (החל מרשת משרדי תיווך נדל"ן וכלה ברשת לממכר מוצרי מזון מהיר וקפה) מתרחב על ידי מתן זכות שימוש בשמו ובמוניטין שרכש לרבות המערכת שיצר ובניסיונו, וכנגד תשלום חד פעמי ו/או תשלום שוטף הנגזר מהכנסותיו, ניתנת לזכיין האפשרות להשתמש במוניטין ובסימני המסחר והשירות של אותה רשת וכן בתשתית האופרטיבית שנוצרה לה. על פניו המדובר ב win win situation.

בעולם המודרני, אנשים נוהגים פחות ופחות לכתת רגליים ברחובות או במרכזי קניות, ובודקים שירות או מוצר בו הם מעוניינים באמצעות גלישה באתרי האינטרנט, דבר נוח ויעיל, המאפשר די בקלות לבצע סקרי שוק של מחיר, איכות, מפרט טכני וכיו"ב. כך, כיום אנשים נוהגים להיכנס לאתר אינטרנט, לעשות בו שימוש, ובהרבה מקרים, נוהגים להקליק כלאחר יד על נוסח הצהרה המאשרת כי קראו את תקנון האתר, הבינו אותו ומסכימים לאמור בו.