פונים למשרדנו רבים, לאחר שהוצע להם על ידי חבר או שנתקלו במודעה לגבי רכישת זיכיון בתחום של מזון, הנעלה, והכל נראה אטרקטיבי. משלמים סכום מסויים, חותמים על הסכם ואתה ממש מצטרף לעגלה נוסעת, והכסף זורם כמים.

פונים רבים למשרדנו, ומתייעצים לגבי הסכמי מייסדים, הסכמי שותפויות והסכמי השקעה ומתייעצים בכמה נקודות על מה חשוב להקפיד … בראש ובראשונה חשוב להבין את מערכת היחסים בין הצדדים וליצור הגדרת תפקידים מאוד ברורה וחדה.

ערבות היא כלי משפטי, במסגרתו צד כלשהו שאינו חלק מהעסקה המרכזית בין הצדדים – הערב – מתחייב לפרוע את חיוביו של אחד מהם לצד השני – המוטב – בהתקיים תנאים מסוימים. הצדדים מסכימים מראש על תנאים שחייבים להתקיים כדי שהמוטב יוכל לדרוש את חילוט (מימוש) הערבות.

שותפות עסקית היא מערכת יחסים בין שניים או שלושה. על אף שנהוג לחשוב שבעסקים מתקבלות "החלטות קרות", שקולות ורציונליות – אין זה בהכרח כך. שותפים עסקיים אשר היחסים ביניהם עלו על שרטון, עלולים לנהוג האחד כלפי השני בנקמנות, רוע לב וחוסר ענייניות, בדומה לבני זוג שמנהלים ביניהם משפט גירושין מכוער. אז מה הן האפשרויות של שותפים עסקיים שמעוניינים "לפרק את החבילה"?

האם כל הוראה חוזית, תוכל להיאכף ? על פניו, ברור שלא, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, במיוחד בתחום הזכיינות. בכל מקרה, ברור כי מחלוקת או אי בהירות במסגרת מערכת היחסים שבין זכיין לרשת, יכולה להיות הרת גורל לשני הצדדים, ויש לנהוג בזהירות. במיוחד, כי נראה שהנחות המוצא בתחום, משתנות עקב פסק דין שהתפרסם בקיץ 2018, או שמא המדובר היה במקרה חריג שמתאים למקרה ספיציפי ?

מה היא הפרה צפוויה של הסכם ? בהינתן שישנה הפרה צפוייה של הסכם, כיצד עלינו לנהוג ?

האם ייתכן כי בעל מחצית מהאחזקות בחברה יוכל לטעון לעושק המיעוט ולבקש סעד של היפרדות במקרה שנוצר משבר אמון חריף בין השותפים בחברה או חוסר יכולת לקבל החלטה, המובילה את החברה לשיתוק/מבוי סתום ?

מכר, חבר או מישהו שאתם בכלל לא מכירים פנה אליכם והציע לכם להשקיע בחברה שלו? הכסף שלכם מונח בבנק, לא נושא שום תשואה ואתם שוקלים להשקיע אותו בחברה? קרוב לוודאי שתמורת ההשקעה שלכם תקבלו אחוזים בודדים בחברה מבלי שתהיה לכם יכולת השפעה אמיתית על קבלת ההחלטות וההתנהלות. חשוב מאוד שתקראו את הדברים הבאים אם אתם לא רוצים "לצאת פראיירים" או "ליפול בפח"!

חברות רבות מעוניינות לגדול, להתפתח ולהרחיב את עסקיהן. אחת, הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות הליך של מיזוג. מה השיקולים ? איך לעשות זאת נכון ? יש היבטים רבים ודרכים שונות לעשות מהלך כזה. לכל נתיב שייבחר, יש יתרונות וחסרונות, והשלכות על הסיכווים והסיכונים שכל צד לוקח במהלך כזה.

לעיתים מטעמים שונים, החל מסיבות אישיות (מעבר לאזור מוגרים אחר וכיו"ב) וכלה בסיבות ענייניות (כגון, עסק שצובר הפסדים, או אלטרנטיבה עיסקית טובה יותר), אדם או חברה, מחליטים למכור אחזקותיהם בפעילות עיסקית קיימת לרוכש פוטנצ', ואחת הדרכים המקובלות לבצע טרנסזקציה עיסקית כאמור, היא באמצעות מכירת הפעילות העיסקית. אך על מה חשוב להקפיד מנק' המבט של המוכר ?

בהסכם רכישת פעילות, הרוכש מתמקד בפעילות העיסקית העומדת למכירה, ללא כניסה לנעלי המוכר בכל הנוגע לידוע וללא ידוע במועד העיסקה. אבל איך עושים זאת נכון ?

לאור עליית מחירי הדיור בישראל, רכישת נכס ביהודה ושומרון מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית למעוניינים ברכישת נכס בישראל ולזוגות צעירים בפרט, לרכוש נכס במחיר סביר, ובנוסף לכך ליהנות מאיכות חיים של מגורים בישובים קהילתיים. דף זה מיועד למי שמעוניין לרכוש נכס בגולן, בהרי בנימין ויהודה, בבקעת הירדן ובהר חברון, אשר מנוהל ע"י החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית.

עריכת הסכם בין שני צדדים, הינה מלאכה מורכבת וקשה. יש לגשר על פערי מידע ולמצוא מכנה משותף, למזער ניגודי אינטרסים לעיתים ולבטא הסכמות מסחריות בצורה הוגנת, ברורה ומקובלת. זו מלאכה קשה מאוד, שלפעמים כרוכה במשא ומתן ארוך ומתיש, וזאת מבלי לציין את הבדיקות המקדימות והדקדקניות, שלעיתים מבוצעות ונדרשות. המורכבות הזו, מקבל משנה תוקף בעת עריכת הסכמים בינלאומיים. במקרה כזה כל הקשיים מתעצמים, בשל מרחק פיזי, קושי לתקשר, ובעיקר פערי תרבות והליכות מסחר. מעבר להכל, ובהנחה שמצליחים לגשר על כל הפערים ולהגיע להבנות ושיתוף אינטרסים, הסכם טוב והגון, לוקח בחשבון גם התייחסות למנגנון ליבון מחלוקות ודיון והכרעה בסכסוכים. בהקשר  זה, כשמדובר בהסכם בין שני צדדים באותה ארץ, שאלת ברירת הדין ומקום השיפוט היא חשובה, אך פחות אקוטית.

התחדשות עירונית היא שם כללי לתהליך במסגרתו משקמים ומחדשים אזור עירוני מסוים והופכים אותו מחדש לחלק מהרקמה עירונית. תהליך זה יכול להיעשות באמצעות פינוי בינוי או תמ"א ספציפית במסגרתם יזם משפץ ומחדש בניין קיים או הורס בניין קיים ובונה במקומו בניין חדש מן היסוד וזאת בתמורה לקבלת דירות שיתווספו למספר הדירות הקיים בבניין. במסגרת פינוי ובינוי נערך תכנון מחדש של שטח הבניין הכולל בין היתר את שטח הדירות אשר יימסר לדיירים הקיימים. הואיל ותהליך זה דורש את הסכמת רוב דיירי הבניין, פעמים רבות היזם מבטיח לדיירים הקיימים שמתנגדים שיפורים ותוספות כגון דירה גדולה יותר מהדירה שהייתה להם, דירה שממוקמת בכיוון אחר בבניין ואף שיפורים בעיצוב הפנים של הדירה. אולם, הבטחה זו מצד היזם כפופה לקבלת ההיתרים הדרושים ולכן ייתכנו מצבים בהם הבטחת היזם למעשה לא ניתנת למימוש בפועל.

קיבלתם הצעה לזיכיון ברשת מוכרת? לא כל הנוצץ זהב. בחינת הכדאיות לרכישת זיכיון הינה מורכבת ביותר וכרוכים בה אלמנטים משפטיים וכלכליים שכדאי להכיר לפני שקופצים למים.

חיובים שלובים, הנזכרים בסעיף 43 (א)(3) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, מהווים כלי חשוב ושימושי בחיי המסחר. מדובר בחיובים מקבילים בחוזה שהדין או החוזה קובע שיש לקיימם בד בבד. דוגמה לחיובים שלובים ניתן למצוא בסעיף 23 לחוק המכר הקובע כי "חובת המוכר למסור את הממכר וחובת הקונה לשלם את מחירו הם חיובים מקבילים שיש לקיימם בד בבד".

העברת מניות הינה פעולה במסגרתה מניות החברה מחליפות ידיים בין בעל מניות אחד לאחר. העברת המניות יכולה להיעשות בתמורה ושלא בתמורה, ובמרבית המקרים העברת המניות תעוגן בהסכם כתוב בין המעביר לבין הנעבר. הסכם העברת מניות מסדיר את האופן שבו העברת המניות תתבצע בפועל, ואת מכלול היחסים בין הצדדים עובר להעברת המניות ולאחריה. כך למשל, הסכם העברת מניות לרוב מכיל תניית אי תחרות, אשר מחייבת את הצד המעביר להימנע מעיסוק בתחום החברה בכלל או באזור גיאוגרפי מסוים, למשך תקופת זמן קצובה. בנוסף, הסכם זה יכיל לעיתים סעיף העדר תביעות, לפיו הצד הנעבר מתחייב שלא לתבוע את הצד המעביר בגין פעולות שביצע בתקופה בה החזיק במניות המועברות.

כידוע, מיזם הוא מאמץ זמני ליצירת שירות או מוצר ייחודי, לעיתים מתבשל במוחנו רעיון ואנו משתפים את קרובינו ואף נעזרים בהם. סיטואציה שכזו עלולה להביא את הצדדים לאי וודאות בקשר לחלקו של כל אחד במיזם. הסכם שותפות מקיף וממצה יכול להסדיר את חוסר הוודאות ולמנוע סכסוכים עתידיים, כפי שיפורט להלן. בפס"ד ת"א 50152-10-12 פרחי נ' בן מנחם ואח' (להלן: "פרחי"), אשר עסק במיזם "הפרויקט של רביבו", ובו בעל המיזם (להלן: "הנתבע") נעזר בחברו (להלן: "התובע") לשם קידום המיזם ואף לשם הכנתו.

עסקאות מכר מקרקעין הן עסקאות סבוכות ומורכבות מעסקאות אחרות בהליכות המסחר, הואיל ומושא העסקה הינו נכס בעל ערך כלכלי רב ומשמעות רבה לצדדים. בשל כך, קבע המחוקק כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, טעונה מסמך בכתב" (ס' 8 לחוק החוזים חלק כללי). דרישת הכתב מטרתה למנוע התקשרויות קלות דעת, שנעשו מבלי שהצדדים שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים. בכך ביקש המחוקק להשיג ודאות באשר לתוכן עסקאות מקרקעין. דרישת החתימה הכרוכה בדרישת הכתב, מסמלת דרכם של אנשים סבירים, ובפרט אנשי עסקים מנוסים, להשלמת כוונתם ורצונם להתקשר בהתחייבות החוזית ביניהם.