ביום 1 בנובמבר 2021 פורסם תזכיר חוק על פיו יגדל מס הרכישה לרוכשי דירות מגורים אשר הדירה הנרכשת על ידם אינם דירתם היחידה. שיעור המס הזה יחול גם על חברות, גם על יחידים שרוכשים דירה שאינה דירתם היחידה וגם על תושבי חוץ.
השלכות משבר הקורונה על חיי המסחר : היבטים משפטיים ופרקטיים
ימים לא פשוטים עוברים על כל אחד ואחת מאיתנו, שיוצרים אי וודאות גדולה וחשש גדול לאור השלכות המשבר העולמי שמתרגש עלינו עקב התפרצות נגיף הקורונה, במישור הבריאותי בראש ובראשונה, אך המשבר הזה, מטלטל לא פחות את היציבות הכלכלית של חלק ניכר מהאוכלוסייה. מה ההשלכות של שמבר זה, ואיזה כלים עומדים לרשותינו ? על זאת ועוד במאמר זה.
חוזה שאינו מוגדר בזמן ואינו מקודתי, אלא משקף מערכת יחסים ארוכה ומתמשכת למתן שירותים, מה המשעות שלו, וכיצד ניתן להביאו לידי סיום, אם בכלל זה אפשרי ? על זאת ועוד במאמר זה
עו"ד כנאמן – מה החובות החלות עליו ומה ראוי וכדאי לדעת?
עו"ד המשמש כנאמן, עבור מי ? האם מינוי כעו"ד הינו עניין טכני או מהותי ? מה הן הזכויות והחובות, והמשמעות שיש לייחס לאחריות הטמונה בהחזקת כספים או כל נכס / מסמך אחר בנאמנות …
האם מחסן ייחשב "דירת מגורים" לצורך חישוב מס לינארי?
אנשים נוהגים להשתמש בנכס המקרקעין שלהם, שלא בהתאם להיתר. למשל נכס שלפי הייעוד המקורי שלו מיועד לשמש כמחסן, אך בפועל משמש למגורים. מה המשמעות של כך, מבחינת מיסוי, במקרה של ביצוע עיסקה בנכס כזה ?
האם רישום ברשות מקרקעי ישראל נחשב "רישום" לצורך השלמת עיסקת מתנה?
עיסקת מתנה, משמעה הקניית זכויות בנכס ללא תמורה. האם מושלמת עם חתימת המסמכים העידים על כך ? היכן יש לרשום אותה ? מה המשמעות של אי רישום העברת הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין ? על זאת ועוד, בחיבורנו זה.
יש עיסקאות נדל"ן שצריכות לעורר נורות אזהרה (מחיר נמוך מדי, קרקע שאינה מוחזקת או תפוסה, ובעל קרקע שמתגורר מחוץ לישראל ועוד), והשאלה שנשאלת מה גבולות האחריות של עו"ד במקרה כזה ? על זאת ועוד במאמרנו זה
שינוי במאזן הכוחות בין הרשת לזכיין: מקרה נקודתי או מגמה?
האם כל הוראה חוזית, תוכל להיאכף ? על פניו, ברור שלא, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, במיוחד בתחום הזכיינות. בכל מקרה, ברור כי מחלוקת או אי בהירות במסגרת מערכת היחסים שבין זכיין לרשת, יכולה להיות הרת גורל לשני הצדדים, ויש לנהוג בזהירות. במיוחד, כי נראה שהנחות המוצא בתחום, משתנות עקב פסק דין שהתפרסם בקיץ 2018, או שמא המדובר היה במקרה חריג שמתאים למקרה ספיציפי ?
רכישת פעילות בחברה אחרת היא עניין מורכב שיש לו הרבה היבטים ושיקולים. האם לנקוט במהלך של הצעת רכש או מיזוג ? לכל אחת מהדרכים יש היבטים שונים ומורכבים ושיקולים לכאן ולכאן. על זאת ועוד בחיבורנו זה.
האם ייתכן כי בעל מחצית מהאחזקות בחברה יוכל לטעון לעושק המיעוט ולבקש סעד של היפרדות במקרה שנוצר משבר אמון חריף בין השותפים בחברה או חוסר יכולת לקבל החלטה, המובילה את החברה לשיתוק/מבוי סתום ?
בא כוח המבקש או הקבוצה בתובענה ייצוגיות ? קווים ודגשים למעמדו ועצמאותו
ניהול תובענה ייצוגית, אינו עניין מה בכך. אך נשאלת השאלה, מרגע שההליך נפתח והובא בפני בית המשפט, האם המבקש יכול להחליף את בא כוח הקבוצה שייצגו מלכתחילה, היה ויתגלעו מחלוקות בין המבקש ובא כוחו או שמא לבא כוח המייצג יש מעמד עצמאי כבא כוח הקבוצה ? על זאת ועוד במאמר זה.
חשיבות עידכון חילופי מחזיקים בנכס במסגרת חשבון ארנונה
מיהות המחזיק בנכס הינה משמעותית במישור היחסים שבין בעל הנכס לרשות המוציפאלית (עירייה, מועצה מקומית וכיו"ב) בכל הנוגע לחובות ארנונה, ועל כן ישנה חשיבות להקפיד על הליך הדיווח ועידכון פרטי המחזיק בנכס, לאורך תקופת השכירות, ובעיקר בתחילתה ובסופה …
החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית נגד דואר ישראל בגין חריגה מתנאי הרישיון לגבי זמני ההמתנה בסניפים
ניהול תובענה ייצוגית הינו מסע ארוך ואתגר לא פשוט, לא כל שכן כאשר הצד השני, הינו חברת דואר ישראל.
במסגרת 4 הליכים נפרדים שאוחדו לשמיעה בפני מותב אחד, משרדנו נחל הצלחה בניהול הליך חשוב, והזרוע עוד נטוייה …
חברות רבות מעוניינות לגדול, להתפתח ולהרחיב את עסקיהן. אחת, הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות הליך של מיזוג. מה השיקולים ? איך לעשות זאת נכון ? יש היבטים רבים ודרכים שונות לעשות מהלך כזה. לכל נתיב שייבחר, יש יתרונות וחסרונות, והשלכות על הסיכווים והסיכונים שכל צד לוקח במהלך כזה.
הסכם אופציה במקרקעין לעומת הסכם מכר ? דגשים וחומר למחשבה
אופציה במקרקעין מקנה לרוכש זכות לרכישת זכות במקרקעין בהתקיים תנאים מסוימים, אך חשוב להכירם מראש ולהמנע מטעויות שעלולות לעלות כסף רב בדיעבד, ולפעמים להשפיע על כדאיות העיסקה בצורה מהותית.
פעולות המשביחות (גם) חלקות סמוכות, מזכה (בדיעבד) את הגורם היוזם בקבלת תגמול?
תהליך השבחת קרקע, בפרט תהליך של שינוי ייעוד, לעיתים מתבצע באופן רוחבי בכמה חלקות סמוכות. במקרה כזה, עולה השאלה מה קורה אם אדם מעוניין לבצע תהליך של שינוי ייעוד בקרקע שלו, אך הרשויות מחייבות אותו לבצע שינוי ייעוד גם בחלקות הסמוכות לחלקתו? האם על אותו אדם לשאת בעלות שינוי הייעוד של החלקות כולן, או שמא על בעלי החלקות לשלם לאותו אדם שכר על טרחתו?
לעיתים מטעמים שונים, החל מסיבות אישיות (מעבר לאזור מוגרים אחר וכיו"ב) וכלה בסיבות ענייניות (כגון, עסק שצובר הפסדים, או אלטרנטיבה עיסקית טובה יותר), אדם או חברה, מחליטים למכור אחזקותיהם בפעילות עיסקית קיימת לרוכש פוטנצ', ואחת הדרכים המקובלות לבצע טרנסזקציה עיסקית כאמור, היא באמצעות מכירת הפעילות העיסקית. אך על מה חשוב להקפיד מנק' המבט של המוכר ?
